שעורה
מראה
שְׂעוֹרָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שעורה |
הגייה* | se׳ora |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
נטיות | ר׳ שְׂעוֹרִים |
- סוג של צמחים ממשפחת הדגניים הכולל מספר מינים.
- בעולם קיימים 18 מיני בר של שעורה.
- מין תרבותי של הסוג הבוטני לעיל. היא משמשת בעיקר כמספוא ונמנית עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. מגרגיריה מייצרים כיום סוג מיוחד של קמח.
- ”וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף“ (ויקרא כז, פסוק טז)
- ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח, פסוק ח)
- ”הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִטִּים, וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים – חַיָּב.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ו, משנה ה)
- ”יכול לומר לו: טול אתה חטין שבמקום פלוני, ואני חטין שבמקום פלוני. טול אתה יין שבמקום פלוני, ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו: טול אתה לח ואני יבש, טול אתה חטין ואני שעורים.“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כה, עמוד ב)
- ”מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִדְמוּת כְּבָרָה / לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה“ (המעיל הקרוע, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- מגרגירי השעורה מפיקים לתת המשמש לייצור משקאות חריפים.
גזרון
[עריכה]- באוגריתית (ברבים) 𐎌𐎓𐎗𐎎 (שערם);[1] אכדית sheurtu; ארמית: סרתא, סְעָרְתָּא; (תרגום יונתן) "וְכִתְּנָא וְסַרְתָּא לָקוּן אֲרוּם סַרְתָּא הֲוָות כְּסִירָא וְכִיתְנָא עָבַד פּוּקְלִין"; מצרית עתיקה ser[2]; אתיופית שרנֳי shernay; בערבית: שַׁעִיר – شَعِير.
- ככל הנראה נקראת השעורה כך משום שהיא שעירה.
- על פי לוח גזר חודש ניסן הבבלי היה קרוי ככל הנראה 𐤉𐤓𐤇 𐤒𐤑𐤓 𐤔𐤏𐤓𐤌 ("ירח קציר שערים").
צירופים
[עריכה]- באין זקופין כשעורים והולכין נמוכים כעדשים
- זקוף כשעורה
- טענו חיטים והודה לו בשעורים
- תחת חיטה יצא חוח ותחת שעורה באשה
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שעורה |
טקסונומיה בוויקימינים: Hordeum |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעורים |