שנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שָׁנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שנה
שורש וגזרה שׁ־נ־ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין קל
  1. לשון המקרא עשה שנית, חזר על משהו פעם שניה.
    • " וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל-הָעֹלָה וְעַל-הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר שְׁנוּ, וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ, וַיְשַׁלֵּשׁוּ. " (מלכים א׳ י״חפסוק ל״ד)
    • " אם קרית - לא שנית, אם שנית - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך" (בבלי, מסכת ברכותדף י״ח, עמוד א׳)
  2. הרחבה של (1) לשון המקרא עשה שוב, חזר על משהו פעם נוספת.
  3. לשון חז"ל חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות.
  4. לשון חז"ל חזר על תלמודו, שינן.

גיזרון[עריכה]

  • על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב רד"ק בספר השרשים, בפרושו על הפסוק "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם" (בראשית מ״אפסוק ל״ב): "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון הִשָּׁנוֹת אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו "כסיל שונה באולתו" (משלי כ״ופסוק י״א) - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים".
  • המשמעות "לָמַד" שבלשון חז"ל באה כנראה מהמשמעות "חזר על" שבלשון המקרא, בדומה לפועל שינן. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל (יחידה א', סעיף ד' "משנה") נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש ללמוד על פה..."

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁנה ב

השורש שׁ־נ־ה ב הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־נ־ה ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת
נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנָה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֶה לְהִשָּׁנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שִׁנָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה שׁ־נ־ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא עשה שיהיה אחרת, החליף.
    • "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהלים פ״טפסוק ל״ה)
    • "וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו" (ירמיהו נ״בפסוק ל״ג)
  2. (לשון נקייה) שיקר.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • במקרא מופיע לעתים באל"ף, למשל: "וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו" (מלכים ב׳ כ״הפסוק כ״ט).

ראו גם[עריכה]


השורש שׁנה א

שֵׁנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שינה
הגייה* shena
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־שׁ־ן א
דרך תצורה
נטיות ר' שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר' שְׁנוֹת־
ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)
  1. מצב פיסי ונפשי של יצורים חיים, המתאפיין בהפחתת המודעות לסביבה והשליטה בגוף. השינה הכרחית לחיים, ומאפשרת מנוחה מעייפות פיזית ונפשית.
    • "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן" (קהלת ה׳פסוק י״א)
    • "רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם" (משנה אבות ג י)
    • "חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום...שינה אחד מששים למיתה" (בבלי, מסכת ברכותדף נ״ז, עמוד ב׳)
    • ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד לשינה, ושכּל תענוג השינה היא השכחה... שכחת כל החשבונות... "הסנדל למינהו", י"ל פרץ
    • השינה מהווה שליש מהחיים.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אוקראינית: сон‏‏‏‏
  • איטלקית: sonno‏‏‏‏
  • אינדונזית: tidur‏‏‏‏
  • אלבנית: gjumë‏‏‏‏
  • אנגלית: sleep‏‏‏‏
  • אספרנטו: dormo‏‏‏‏
  • גרמנית: Schlaf‏‏‏‏
  • דנית: søvn‏‏‏‏
  • הולנדית: slaap‏‏‏‏
  • הונגרית: alvás‏‏‏‏
  • טורקית: uyku‏‏‏‏
  • יוונית: ύπνος‏‏‏‏ (הגייה: ípnos)
  • כורדית: خه‌و‏, xew, ‏‏نوستن‏‏
  • לטינית: somnus‏‏‏‏
  • ליטאית: miegas‏‏‏‏
  • נורבגית: søvn‏‏‏‏
  • סינית: 睡眠‏‏‏‏
  • סלובנית: spanec‏‏‏‏
  • סלובקית: spánok‏‏‏‏
  • ספרדית: sueño‏‏‏‏
  • ערבית: نَوْم‏‏‏‏ (הגייה: נַוְם)
  • פולנית: sen‏‏‏‏
  • פורטוגלית: sono‏‏‏‏
  • פינית: uni‏‏‏‏
  • פרסית: خواب‏‏‏‏
  • צ'כית: spánek‏‏‏‏
  • צרפתית: sommeil‏‏‏‏
  • קרואטית: san‏‏‏‏
  • רומנית: somn‏‏‏‏
  • רוסית: сон‏‏‏‏
  • שבדית: sömn‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שינה
השורש ישן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות[עריכה]

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.

שָׁנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שנה
הגייה* shana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' שָׁנִים; שְׁנַת־, ר' שֵׁנָוֹת־ גם שְׁנֵי־
  1. פרק הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד סביב השמש.
    • אורכה של שנה הוא כשנים עשר חודשים.
  2. אסטרונומיה פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש.

גיזרון[עריכה]

  • למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – שנת; אכדית – šattu; ארמית־סורית – ܫܢܬܐ (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – senēt; סוקוטרית – sanah; ערבית – سَنَة (סָנָה).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • יונה אבן ג'נאח כותב בספר השרשים בשורש שׁ־נ־ה: "והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" - כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה".
סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב רוביק רוזנטל בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 29/11/201: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אוקראינית: рік‏‏‏‏
  • אורדו: سال‏‏‏‏
  • איטלקית: anno‏‏‏‏
  • אינדונזית: tahun‏‏‏‏
  • איסלנדית: ár‏‏‏‏
  • אלבנית: vit‏‏‏‏
  • אנגלית: year‏‏‏‏
  • אסטונית: aasta‏‏‏‏
  • אספרנטו: jaro‏‏‏‏
  • ארמנית: տարի‏‏‏‏
  • בולגרית: година‏‏‏‏
  • בוסנית: godina‏‏‏‏
  • גרמנית: Jahr‏‏‏‏
  • הולנדית: jaar‏‏‏‏
  • יוונית: έτος‏, χρόνος‏‏‏‏
  • לטינית: annus‏‏‏‏
  • ליטאית: metai‏‏‏‏
  • מלטית: sena‏‏‏‏
  • נורבגית: år‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏
  • סלובנית: leto‏‏‏‏
  • סלובקית: rok‏‏‏‏
  • ספרדית: año‏‏‏‏
  • סרבית: лето‏, година‏‏‏‏
  • ערבית: عام‏‏‏‏ (הגייה: עָאם), سنة‏‏‏‏ (הגייה: סַנַה)
  • פולנית: rok‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ano‏‏‏‏
  • פינית: année‏, an‏‏‏‏
  • פרסית: سال‏‏‏‏
  • צ'כית: rok‏‏‏‏
  • צרפתית: année‏, an‏‏‏‏ (הגייה: אַ(ן), אַנֶה)
  • קרואטית: godina‏‏‏‏
  • רוסית: лет‏, год‏‏‏‏
  • שבדית: år‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שנה