שמחה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] שִׂמְחָה
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שמחה |
| הגייה* |
simkha |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
שׂ־מ־ח |
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה |
| נטיות |
ר' שְׂמָחוֹת; שִׂמְחַת־, ר' שִׂמְחוֹת־ |
- מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. השמחה מתקשרת לשלמות ולסיפוק, הבאים כשהאדם חש שיש לו את כל שהוא מבקש.
-
- "וַיַּעֲלוּ כָל-הָעָם, אַחֲרָיו, וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ, בְּקוֹלָם" (מלכים א א – פסוק מ)
- "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה" (משנה אבות ג יב)
- חגיגה, התנהגות הנובעת מתחושת שמחה במשמעות (1).
-
- "לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה" (קהלת ז – פסוק ד)
- "אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו" (משנה סוכה ה א), ולפי נוסח הרמב"ם "שִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה".
- מן השורש ש־מ־ח, וראה שמח.
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
