שלולית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שְׁלוּלִית[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלולית
הגייה* shlulit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ל־ל
דרך תצורה משקל קְטוּלִית
נטיות ר׳ שְׁלוּלִיּוֹת
שלולית
  1. לשון חז"ל מקווה של מים עומדים, לרוב זמני, בדרך־כלל של מי הגשמים.
    • ”הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, מַפְסִיק.“ (משנה, מסכת אהלותפרק טז, משנה ה)
    • ”בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף כא, עמוד ב)
    • שׁוּלָה שׁוֹלָה שַׁבְּלוּלִים בַּשְּׁלוּלִית; כֹּל שַׁבְּלוּל אֲשֶׁר שׁוּלָה שׁוֹלָה הוּא שֶׁלָּהּ
    • שלוליות נוצרות עם רדת הגשמים בכל מקום שבו מצויות בקרקע שקערוריות.

פרשנים מפרשים[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: puddle‏‏‏‏
  • גרמנית: Pfütze‏, Lache‏‏‏‏
  • ספרדית: charco‏‏‏‏
  • ערבית: غدير‎‏‏‏‏ (תעתיק: עַ'דִיר)
  • צרפתית: flaque‏‏‏‏
  • רוסית: лужа‏‏‏‏ (תעתיק: lúža)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שלולית
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלוליות

סמוכין[עריכה]

  1. במקרא מופיע אותו דימוי תחת השורש ב־ז־ז: ”...גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר־בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ.“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
  2. נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג