שכן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שכן |
| הגייה* |
shkhen |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ש־כ־ן,גזרת השלמים |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא אדם המתגורר קרוב (לאדם אחר).
-
- השכן מהקומה השנייה שמר על הכלב שלי כאשר יצאתי לחו״ל.
- "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן." (ישעיהו ל״ג – פסוק כ״ד)
- "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה." (שמות י״ב – פסוק ד׳)
- השוו לארמית: שְׁכֵין, לערבית: سكن, לאשורית: šakanu.[1]
- ↑ "שכן", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 1038.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שכן |
| הגייה* |
shkhen |
| חלק דיבר |
תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
ש־כ־ן,גזרת השלמים |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- שנמצא בקרבת מקום.
-
- המחיר בחנות הראשונה לא מצא חן בעיני, ולכן נכנסתי אל החנות השכנה.
מילים נרדפות [עריכה]
- לשון המקרא נכח לצורכי מגורים.
-
- "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן." (דברים ל״ג – פסוק י״ב)
- "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן." (בראשית ט״ז – פסוק י״ב)
מילים נרדפות [עריכה]
- לשון המקרא כלכל מגוריו של אחר; הכניס למקום מגורים.
-
- "אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן." (במדבר י״ד – פסוק ל׳)
- שמגוריו כולכלו ע״י אחר; הוכנס למקום מגורים.
