שכבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׁכְבָה (גם שְׁכָבָה[1])[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכבה
הגייה* shikhva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ שְׁכָבוֹת; שִׁכְבַת־, ר׳ שִׁכְבוֹת־
  1. לשון המקרא שטח המכוסה בחומר מסוים, וממוקם מעל או מתחת לשטח אחר, ולעיתים יש דמיון בין שני המשטחים בסוג החומר או בצורתו.
    • ” וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה“ (שמות טז, פסוק יג)
    • "עכבר־השדה [...] בחורף יכרה למרבה בין שכבת השלג והאדמה" [2]
    • ”החומר הגלמי של כל השכבות והרבדים עד למעמקים יוטל שוב אל כור-ההתוך“ (לזכרו של ש. בן־ציון, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • " צבע היסוד מיושם כשכבה ראשונה על השטח הנצבע, לפני צביעה בצבע עליון. [...] הוא חודר לתוך שכבות סיד ובכך מחזק ומדביק אותן." עמיר גובר, "מחדשים את הבית: המדריך לצביעה נכונה". ‏YNET‏, 31/03/12
    • "טָארט (Tarte) - מאפה צרפתי המורכב משכבת בצק שעליה שכבת מילוי מתוקה או מלוחה." "המילון הקולינרי". ‏YNET‏, 11/05/07
  2. [סוציולוגיה] מעמד חברתי.
    • מה שלומו המשקי של המעמד הבינוני הרחב של היהדות האמריקנית, שכן מעמד זה הוא תמיד ובכל מקום השכבה הסוציאלית הבולטת ביותר שבחברה היהודית. [...] האמת היא כמובן רק בזה, שרמת חייהם [...] עולה הרבה על רמתן של שכבות העם הדומות להם באחת הארצות האחרות. אין לך מקום אחר בעולם ששכבת ביניים רחבה זו תוכל להוציא כל כך הרבה הוצאות [...] לתענוגות [...] (ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
    • חברה שיש בה שכבות רבות נקראת "חברה מרובדת".
  3. בני נוער שגילם דומה, ושותפים לאותה פעילות לימודית או חברתית.
    • שכבת כיתות ט' בבית־הספר היתה אחראית להכנת טקסי יום הזיכרון בהנחיית רכזת השכבה.
עוגת שכבות

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש ש־כ־ב. [3]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: layer‏‏‏‏ (1)
  • גרמנית: Schicht‏‏‏‏ (1)
  • ספרדית: capa‏‏‏‏ (1)
  • צרפתית: couche‏, strate‏‏‏‏ (1)

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שכבה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכבה


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון המקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)

יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989
  2. ה"א לנץ - בתרגום מנדלי מו"ס, תולדות הטבע א, מרדכי ילין, 1862
  3. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989