שפוד

שְׁפוּד (גם: שִׁפּוּד)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפוד, שיפוד
הגייה*	shipud, shfud
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־פ־ד
דרך תצורה	משקל קְטוּל, משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ שְׁפוּדים (שִׁפּוּדִים), שְׁפוּד־ (שִׁפּוּד־), ר׳ שְׁפוּדֵי־ (שִׁפּוּדֵי־)

בשר שיפודים (1).

תבליט אשורי המתאר הוצאה להורג בשיפוד (2).

1. מקל או מוט דק מחודד בקצהו, שעליו משחילים בעיקר בשר, חתיכות או קציצות, כדי לצלותם על גחלים.

   • ”כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח: מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה, אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ז, משנה א)
   • ”הַשְּׁפוּד הַתָּחוּב בָּאֹהֶל, הָאֹהֶל וְהַשְּׁפוּד וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּשְּׁפוּד וְכֵלִים בָּאָדָם“ (משנה, מסכת אהלות – פרק א, משנה ג)
   • ”שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ, העשירו עשהום של כסף, חזרו והעשירו עשהום של זהב.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף מג, עמוד א)
   • "יש עוד כמה סיחים על האש / תעשי אויר, זה מתייבש / אני רוצה שיפוד בפיתה, ריטה" (שיר המנגל, מאת דיטר בוהלן, בתרגום יאיר ניצני)

2. הוצאה להורג אכזרית במיוחד, בה ננעץ הקרבן על מוט מחודד.
3. (שחמט) איום על כלי חשוב שמאחוריו נמצא כלי אחר, כך שאם הכלי המאוים יוזז יהיה אפשר להכות את הכלי שמאחוריו.

גיזרון

• לשון חז"ל. יש הגורסים שהמקור מיוונית: spodos) σποδος) – גחלים, אפר. מקבילה בארמית: שַׁפּוּדָא, ובערבית سَفُّود (סַפּֿוּד). ראו להלן בסעיף "מידע נוסף".

תרגום

   מוט לצליית בשר

אנגלית: spit‏, skewer‏‏‏‏ גרמנית: Spieß‏‏‏‏ הולנדית: spies‏‏‏‏ הונגרית: nyárs‏‏‏‏ וייטנמית: xiên‏‏‏‏ טורקית: şiş‏‏‏‏ יוונית: σούβλα‏‏‏‏ (תעתיק: soúvla) יפנית: 串‏‏‏‏ (תעתיק: kushi) נורווגית: spyd‏‏‏‏ ספרדית: brocheta‏‏‏‏ פולנית: szpikulec‏, rożen‏‏‏‏ פורטוגלית: espeto‏‏‏‏ פינית: varras‏‏‏‏ פרסית: سیخ‏‏‏‏ (תעתיק: סיח') צרפתית: brochette‏, broche‏‏‏‏ קוריאנית: 꼬치‏‏‏‏ (תעתיק: kkochi) רומנית: frigare‏‏‏‏ רוסית: шампур‏‏‏‏ (תעתיק: šampúr) ве́ртел‏‏‏‏ (תעתיק: vértel) שוודית: spett‏‏‏‏

• אנגלית: impaling‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף

• האקדמיה ללשון העברית מתירה את הצורה "שִׁפּוּד" לצד הצורה "שַׁפּוּד". בגיליון 40 של "אקדם" (ידיעון האקדמיה ללשון העברית) מסביר ד"ר דורון יעקב שהצורה "שַׁפּוּד" נקבעה בהקבלה לשפות שמיות אחרות (כגון ארמית וערבית), אולם אין לה תיעוד בעברית. הוא כותב:

"[...] מבחינת העברית המוּרשת אין עדיפות של ממש להגייה שַׁפּוּד על שִׁפּוּד - לשתי ההגיות גם יחד אין תיעוד במסורות ההגייה הקדומות של המילה המשנאית. על רקע זה יתרונה של שִׁפּוּד הוא היותה הצורה השגורה בפי דוברי העברית של ימינו, ועתה היא קיבלה גם את ההכשר של האקדמיה".

ראו גם

• שישליק
• מנגל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שיפוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפוד‏‏‏‏ים

סימוכין

השורש שׁפד
נטיות הפעלים שׁ-פ-ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל שִׁפֵּד מְשַׁפֵּד יְשַׁפֵּד שַׁפֵּד לְשַׁפֵּד פֻּעַל שֻׁפַּד מְשֻׁפָּד יְשֻׁפַּד -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּפֵּד מִשְׁתַּפֵּד יִשְׁתַּפֵּד הִשְׁתַּפֵּד לְהִשְׁתַּפֵּד