שיחה:שלח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שֶׁלַח[עריכה]

לא הצלחתי למצוא שימוש למילה זאת כמונח של ימאות.
הקרוב ביותר שמצאתי: במאגר המונחים של האקדמיה ללשון עברית שְׁלָח [ר' שְׁלָחִים] = appendage
(אולם גם באנגלית לא מצאתי את הקשר של appendage לימאות - מצאתי outrigging במובנים שמובאים בויקימילון)
בגוגל לא מצאתי שימוש ב שְׁלָח הנ"ל מחוץ לרשימה של האקדמיה.
אני מבקש מכל מי שיש לא מידע נוסף, להביא אותו כאן.
איתן פ 17:28, 30 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

לא הבנתי. מפריע לך פרוש (3) או (4) או שניהם? מה ההבדל בין appendage וה-outrigging? שניהם נראים כמו משהו שקשור ליצוב סירות באמצעות מוטות המקבילים להן. יש מקור המופיע בסירת שלחים, וממנו נדמה כי זה מנח מקצועי נדיר - לא הייתי בונה על גוגל. אפשר להשאיר שאלה למשתמש:שמחה או באיזה פורום ספנות ברשת. כחלון 23:33, 31 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
אני מתכון לערוך את הערך וברצוני לדיק ככל האפשר. איתן פ 11:17, 1 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
המונח appendage = שְׁלַח, המופיע במילון הימי של האקדמיה, פירושו חלק הבולט מגוף האנייה שמתחת למים אך אינו שייך לו מבחינה מבנית. הכוונה ל"תוספת" כלשהי (השוו: תוספתן, אפנדיקס), כמו הזרועות הנושאות את ציר המדחף או כיפת המשדר של סונאר. משתמשים במונח appendage כשמחשבים את ההספק הדרוש כדי להתגבר על התנגדות גוף האנייה לתנועה דרך המים. אין שום קשר בינו לבין outrigger, וככל הידוע לי איש אינו משתמש במונח העברי שחידשה האקדמיה. המקור, לכאורה, למונח "שְׁלַח" אינו מתאים (משנה, מידות, ב', ג'); ראשית, המילון הימי אינו מציין את מקורותיו (לא במהדורה המודפסת ולא בהעתק הדיגיטלי), כך שזהו ניחוש בלבד; שנית, הפירוש של "שֶׁלַח" (לא "שְׁלַח") במשפט המצוטט הוא "רוֹחַב" (width). וראו גם מילון אבן שושן. אין לי כל מושג מדוע בחרו מחברי המילון במילה "שְׁלַח" כתרגום ל-appendage.

בחרתי במילה "שֶׁלַח" כתרגום ל-outrigger בעקבות "סירת שלוחות" שחידש (?) ולפובסקי (ראו סירת שלחים). מאחר שהמילה "שלוחה" תפוסה כבר ובלשון רבים (סירות שלוחות) מתקבלת משמעות נוספת ומטעה, העדפתי את הצורה "שֶׁלַח". שמחה 10:15, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

ראה שלח appendage ברשימה זאת. האם האגרון והמונחים מוכרים לך? מה דעתך?

http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimsearch3.asp?ord=ktaim.ketae&milonid=26

איתן פ 13:52, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
הרי על זה בדיוק כתבתי. זהו העתק דיגיטלי של המילון למונחי הימאות של האקדמיה. שמחה 14:25, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

קן יונים[עריכה]

"שילח קן יונים" - זה שִלַּח או שִׁלֵּחַ? Mintz l 15:19, 5 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

? הבטוי הזה לא מוכר לי. (אני מכיר שִלוּחַ הקן). עד כמה שראיתי, המקרא מעדיף את הצורה שִלַּח. לדעתי שתי הצורות נכונות בפיעל, גם שִׁלֵּחַ (אם ירדתי לסוף דעתך). איתן פ 18:37, 5 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
כז זה בדיוק מה שהתכונתי. איך, אם כן, אתה מציע לשלב בערך? תחת שִלַּח + ציון ששִׁלֵּחַ גם אפשרי? Mintz l 21:01, 5 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לא הבנתי. בנין פִּעֵל בשרשים בהם למ"ד הפעל גרונית נוטה תדיר בשתי הצורות: נִפֵּחַ/נִפַּח, נִצֵּחַ/נִצַּח, וכו'.
יש גם החלטת אקדמיה: "בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה". ההחלטה פה. כחלון 03:14, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
כלומר, יש שתי צורות עז"י... Mintz l 03:36, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
הוספתי שִׁלֵּחַ. נראה לכם ככה? איתן פ 08:23, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
נראה טוב. Mintz l 17:51, 6 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
גם לטעמי - הרחבה יפה. כחלון 23:44, 9 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]