א. ראיתי שהורדת את הדוגמאות שהבאתי, והשארת בלא דוגמאות. מדוע?
ב. הורדת אוצר המלים - מקובל. אף כי הדבר יועיל לדעתי לויקימילון, ויגרום לשימוש רב ואף להגדלת הקהילה... לדיון במזנון (לא כאן). כאמור מחיקתם (למגינת לבי, ולדעתי בהפסד למיזם) מקובלת. נחזיר אותם לאחר שהקהילה תחליט על כך ככלל.
ג. "אני בספק" הינה צורת דיבור המגיעה מאנגלית, ונגד מגמה זו יצאו רוביק רוזנטל, אבשלום קור ויהודה עציון, ואף בייחוד נגד השימוש המסויים הזה. אני מקווה שתסכים אתי: ספק אם רצוי שנעודד את השימוש הזה במילון שלנו.Pashute (שיחה) 14:47, 11 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]
שלום לך.
והרי מענה בחטיבה אחת:
את הדוגמות נושא צדק אתה שלא הייתי אמור למָחקן.ברם הדוגמות היו צריכות להופיע במשמעות הראשונה, כניסוחך:"אי־ודאות, חוסר ביטחון".
לגבי "תעיה" (אם כבר בכתיב תקני: תעייה) סבורני שעליך היה להציג מובאות מן המקרא, עלעלתי ומצאתי אחת למשל: ”כִּי חֵמָה פֶּן יְסִיתְךָ בְסָפֶק; וְרָב כֹּפֶר אַל-יַטֶּךָּ“ (איוב לו, פסוק יח). השורה:"השורש במובן זה, משמש בפועל: מסתפק וכן מסופק, בתואר ספקן ובמושג ספקנות."-מיותרת ולא מיועדת למקום שבה נכתבה היא.
אוצר המילים שציינת היה שרוי באנדרולומוסיה שלמה, ראיתי שאתה משקיע מרצך בייחוד בוויקיפדיה, אני יודע שבוויקימילון נהוג לציין מילים נרדפות תחת "מילים נרדפות" ואם ישנן מילים שרצוי שהנמען יקראן אף הן נציין תחת "ראו גם". עד כמה שידוע לי אין סעיף של "אוצר מילים". . באשר לצורה "בספק": קיים הצירוף "מֻטָּל בְּסָפֵק/ נָתוּן בְּסָפֵק" בספרי דקדוק עבריים שברשותי, וכן במילון אב"ש, במילון ההווה ובמילון ספיר. אני זוכר באמת שמר אבשלום הוקיע שימוש בצורה זו, אך איני מבין כל-כך מדוע (הוא נימק זאת בשידור רדיו פעם אם זכור לי נכונה). בכל אופן, אני סומך ידי על ספרי אב"ש ובן דוויד (המאור הקטון והמאור הגדול לעברית), כך שאם הצורות של הצירופים תקינות הן-דינה של הצורה "בספק" (תואר הפועל) היא שהיא תקינה (חרף שהושפעה מלעז, שהרי בעברית החדשה הלעז משפיע רבות, כמו יידוע התאריך למשל). באחד ממעני האקדמיה היא אף משתמשת בצורה. אולם אם תֹּאבה נוכל לציין שישנו גינוי באשר לצורה, ברם אין לפָסלה על הסף. אוכל גם לשלוח שאילתא לאקדמיה אם תֹּאבה (או שתעשה זאת אתה) וכך נחרוץ גורלות. דרך-אגב, לשם מה נועד דף השיחה אם לא להידיינות? Omer Q 16 (שיחה) 17:45, 11 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]
