שיחה:מפל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הערך "מַפָּל" נכתב במסגרת קורס ויקימילון הראשון.


בקורת ערכים[עריכה]

שלום טלי,

קראתי את ארוס, במאי ומפל המצינים שכתבת. להלן כמה הערות כלליות, ולאחריהן הערות פרטניות לכל ערך:

  1. בדרך התצורה בנתוח הדקדוקי צינת את משקל המלה, וטוב שכך (ראי גם להלן לגבי "ארוס"). את המשקל יש לצין באמצעות תבנית "משקל". למשל, {{משקל|מַקְטָל}} בערך מפל.
  2. במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם. למשל: "הארוס שלה קבע את התאריך לחתונה לפי זמינותו של אולם האירועים האהוב עליה". כדי להדגיש מלה יש לכתוב שלושה סימני מרכאות בודדות לפניה ואחריה, כך: '''הארוס'''.
  3. במפל ובארוס יש ערכים שלהם מספר הגדרות. במקרה כזה יש לצין בסעיפי הנרדפות, התרגום וכד' את ההגדרה אליה מתיחסים. למשל, "אשד (1)" בנרדפות במפל.
  4. את תבנית "מטלת קורס" שהוספת בערכים העבירי נא לדפי השיחה שלהם (שיחה:ארוס, שיחה:במאי, שיחה:מפל).
    וכעת לערכים עצמם:


מפל[עריכה]

  1. בסעיף הגזרון אפשר לכתוב: משמעות (1) מהעברית חדשה, בקצור ל"מפל מים". משמעות (2) מופיעה פעם יחידה במקרא בפסוק ”לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר“ (עמוס ח, פסוק ו); משמעות (3) בלשון ימי הבינים.
  2. משפטים מדגימים: ל־(3) אולי עדיף הצטוט: שמעתי קול מפל בית, בָּטַח שוכן בו ביסודו "שמעתי קול מפל בית", שמואל הנגיד. תוכלי למצוא אחרים באתר המאגרים של האקדמיה ללשון העברית. למשמעות (1) למשל לצטט מכאן (שנת 1967). למשמעות (2) אפשר מכאן: "נסוֹרת - מַפל המַשוֹר. משרש נסר, נשר, שפירושו גם במקרא 'זאֶגען'".
  3. ב"מאמר על דקדוק לשון המשנה" לרב שלמה לויזון (1815) נכתב על מפל דבר מענין, שאולי כדאי להוסיפו בסעיף "מידע נוסף":
    "...הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא בעל לשון הקודש מַשָּק (ישעיה לג ד) (עיין פי' רש״י שם) משרש ש־ק־ק שענינו הֶמְיָה, והאשכנזי יכנה (וואססער פאלל), על שם הנפילה, מִפֹּעַל אשכנזי (פאללען). הנך רואה כי העברי יבחר בשם זה ע״פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד, בחוש השמע, והאשכנזי יבחר בשם האחר ע״פ הפעולה אשר תפעל התרה הנזכרת בחוש הראיה. והנה אם תרצה לכנות ההגרה ההיא בלשון עֶבֶר בשם מַפַּל מַיִם, ע״ש הנפילה כאשר יכנה האשכנזי, שוב לא תהיה הקריאה הזאת עברית, אף כי המלות הן מלשון עֶבֶר. בהיות כי העברי יכנה את העצם הזה ע״פ משיג אחר,כאשר ראית".
  4. איני בטוח אם מפל בר ומפל גן הם צרופים טובים, ובפרט שהם נדירים. כדאי להוסיף תרגום לרוסית водопад; ב"נרדפות"/"ראו גם" כדאי להוסיף מפלת ומפלה.

טוב, עלי לצאת כעת. כתבתי את ההערות בחפזון (טל"ח). כתבי לי נא מה דעתך. כחלון (שיחה) 17:10, 1 במרץ 2015 (IST)[תגובה]

מפל[עריכה]

משתמש:כחלון מה דעתך?

מילה יחידאית במקרא – המילה מופיעה גם בהטיית רבים נסמך (מפלי בשרו – עמוס ח, ט"ו). האם עליי לציין גם את זה בגיזרון?

הציטוט שהוצע למשמעות 3 (שמעתי קול מפל בית, בָּטַח שוכן בו ביסודו, שמואל הנגיד) = אני לא בטוחה שזו אכן משמעות מספר 3 – המשפט מתאים גם למשמעות "נפילה".

הציטוט שהוצע למשמעות 1 – לקוח מהטקסט של רגלסון, מוגן בזכויות יוצרים.
הציטוט שהוצע למשמעות 2 – זו הגדרה מילונית של המילה "נסורת". אין פה ממש משפט מדגים, מדוע זה ציטוט ראוי?
הציטוט שהוצע ל"מידע נוסף" מהמאמר של שלמה לויזון –
1. מצאתי את המאמר באינטרנט, לא מצאתי את שנת פרסומו. היכן כתוב שפורסם ב-1815?
2. מדוע לא נכתב שמו כפי שהוא עצמו כתב אותו – לעוויזאהן?
התרגום שהוצע לרוסית – לאיזו משמעות הוא רלוונטי? TaliBl (שיחה) 10:24, 15 במרץ 2015 (IST)[תגובה]

  • בערך מפל השתמשת בגיזרון בתבנית {{צט}} המיועדת להוספת ציטוט עם קישור אוטומטי לוויקיטקסט. לשם ציטוט רחב וללא קישור לוויקיטקסט יש להשתמש בתבנית "ציטוט", כך:

{{ציטוט| הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא ... ע״פ משיג אחר, כאשר ראית |מקור= מאמר על דקדוק לשון המשנה / ר' שלמה לויזון|מרכאות=כן}}

  • בסעיף "קישורים חיצוניים" יש לקשר למיזמי ויקימדיה נוספים על ידי התבנית {{מיזמים}} או לדפים בהם מופיע דיון על הערך מבחינה לשונית בלבד. לכן הקישור אותו הוספת למפל לא מתאים ובמקומו יש להוסיף קישורי לערך מפל בוויקיפדיה ולקטגוריה המתאימה בוויקישיתוף, כך: {{מיזמים|ויקיפדיה=מפל|ויקישיתוף=Category:Waterfalls}}
(כנ"ל בשאר הערכים)
טלי, סליחה על העכוב בתשובות:
  1. כדבריך - המלה "מפל" אינה יחידאית במקרא, והיא מופיעה פַעֲמַיִם במשמעות (2). אכן כדאי לצין גם את הפסוק מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל יִמּוֹט“ (איוב מא, פסוק טו), אולי תוך צטוט הפרושים הרלונטיים שתמצאי בדף בויקיטקסט (מפרשים "מפל" מלשון "נפל" או מלשון "הפליה").
  2. לגבי המשפטים המדגימים: איני בקי בדיני זכויות יוצרים. עד כה הנחתי למעשה שתמיד מתר לצטט שורה מיצירה תוך ציון המקור (+הפניה). אם תרצי לותר על רגלסון - לא אכפה עליך :-)
    ככלל, מטרת המשפטים המדגימים אינה רק לבאר לקורא כיצד משתמשים במלה, אלא גם להביא משפטים המשתמשים בה ברבדים שונים. צטוטו של רגלסון היה הראשון שמצאתי בו "מפל" במשמעות "מפל מים"; הצטוט של טביוב מדגים שמוש במלה בהוראה נדירה ובהקשר בלשני. בעיני סבות אלו מקנות להם חשיבות. אשמח לשמוע מה דעתך בענין.
  3. הצטוט מהרב לויזון (לעוויזאהן) מופיע גם באתר "מאגרים" של האקדמיה, ובו מְצֻיֶּנֶת השנה 1815 (חפשי שם את המלה "מפל"). הכתיב "לעוויזאהן" הוא ביידיש, ולטעמי כדאי לצין את התעתיק העברי "לויזון" ולא את הכתיב המקורי. בכל מקרה, אני סומך על שקול דעתך :-)
  4. водопад מתאים למשמעות (1).
והערות נוספות:
  1. בצרופים - פצלי נא את מפל עט או מפל קולמוס לשתי שורות: מפל עט, מפל קולמוס; מכיון שהערכים במלון נכתבים בכתיב חסר, כדאי להפריד בין שם הערך אליו מפנים ובין הטקסט המצג לקורא. בפרט: [[מפל שלחן|מפל שולחן]], [[מפלת|מפולת]], [[שיר#שְׁיָר|שיירים]].
  2. השתמשת בתבנית "צט" בסעיף "מידע נוסף". עמרי התכון לתבנית "ציטוט", כך:
    {{ציטוט|תוכן=הגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך, יקרא בעל לשון הקודש משק (ישעיה לג ד) (עיין פי' רש״י שם) משרש שקק שענינו המיה, והאשכנזי יכנה (וואססער פאלל), על שם הנפילה, מפעל אשכנזי (פאללען). הנך רואה כי העברי יבחר בשם זה ע״פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד בחוש השמע, והאשכנזי יבחר בשם האחר ע״פ הפעולה אשר תפעל ההגרה הנזכרת בחוש הראיה. והנה אם תרצה לכנות ההגרה ההיא בלשון עבר בשם מַפַּל מַיִם ע״ש הנפילה כאשר יכנה האשכנזי, שוב לא תהיה הקריאה הזאת עברית, אף כי המלות הן מלשון עבר, בהיות כי העברי יכנה את העצם הזה ע״פ משיג אחר, כאשר ראית|מקור=מאמר על דקדוק לשון המשנה / ר' שלמה לויזון|מרכאות=כן}}
  3. בסעיף הנטיות בנתוח הדקדוקי כדאי להחליף את הקו המפריד "-" במקף "־".
  4. אולי תרצי לשיך את הערך לקטגוריה "מים". כחלון (שיחה) 00:15, 20 במרץ 2015 (IST)[תגובה]