שיחה:גיהנום

אטימולוגיה

שי, אני מודה שהפתעת אותי עם האטימולוגיה... אבל לא שכנעת אותי. קשה להתעלם מהעובדה שהצירוף מופיע בתנ"ך גם בצורה גֵּי הִנֹּם (יהושע ט"ו ח') ומההקשר שבו משמש הצירוף בספר מלכים, של מקום עבודה זרה (מלכים ב כ"ג י'). ואני מניח שגם לגיא יש מה להוסיף בעניין... ראובן 21:47, 29 במרץ 2007 (IST)

ומי אמר לך שאני מסכים עם מה שכתבתי? שי 23:35, 29 במרץ 2007 (IST)

אה... מה? ראובן 00:21, 30 במרץ 2007 (IST)

גיא בן הינום נקרא במקרא במספר שמות: "גֵּי בֶן הִנֹּם" (ספר יהושע, ספר מלכים ב', ספר דברי הימים ב'), "גֵיא בֶן הִנֹּם" (ספר ירמיהו, ספר דברי הימים ב'), "גֵּי הִנֹּם" (ספר יהושע) וכן "גֵּיא הִנֹּם" (ספר נחמיה). לדעתי די בשתי הדוגמאות האחרונות כדי לערער את ההפרדה בין המילה לבין הצורות המקראיות.
בתגובה להודעה שהסבירה על הצירוף המקראי כמקור למילה, אורי מיודענו כתב פעם: "המקורות העבריים הטובים (כתבי יד ומסורות הגייה; וגם התעתיקים) מעידים שבתקופת חז"ל המילה הזו נהגתה "גיהנָם", בקמץ בנו"ן. זו כנראה הצורה הארמית, שחדרה ללקסיקון העברי בדמותה קמוצת הנו"ן. בסידורים האשכנזיים בימי הביניים החלו "לתקן" את הצורה הזו ו"להחזיר" לה את דמותה המקראית (בעקבות "הנום"), החלומה. כך קיבלנו "גיהנום"." דברים אלו נאמרו ללא כל התנגדות לצירוף המקראי כמקור אלא להפך. אני דווקא משתכנע מרוב ההסברים של שי, אך כאמור לא מההפרדה בין הצורות המקראיות למילה, שנראית לי מלאכותית. נדמה לי שאפשר לתאר את התהליך כך: הצורות המקראיות (ובייחוד "גי הנום") -> ארמית -> עברית (גיהנום).
גיא 11:39, 30 במרץ 2007 (IDT)

אם לא הבהרתי את עמדתי, היא זהה לשלך. ראובן 11:54, 30 במרץ 2007 (IDT)

אין לי שום ידע בארמית, אבל כאשר המונח גֵּי־הִנֹּם מוזכר בתנך יותר מפעם אחת כמקום הרשע הגדול ביותר, ויותר מכך, מצוין שיש בו "תופת" - שם נוסף לגיהנום - בה שרפו אנשים באש, ועם פסוקים כמו "לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה', וְלֹא-יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת, וְגֵיא בֶן-הִנֹּם - כִּי אִם-גֵּיא הַהֲרֵגָה" (ירמיהו, י"ט, ו') - כלומר, נבואה מפורשת לפיה הגיא ימלא מתים - קשה לשלול את הקשר בינו לגיהנום כפי שהוא מוכר לנו כיום; מה גם שהציטוט מלא של מדברי חז"ל הוא "גיא שעמוקה בגיהנם שהכל יורד לה על עסקי הנם" - כלומר הם מדברים על גיא של ממש.

אינני אומר שהצורות הארמית או הערבית לא השפיעו על חז"ל - בהנחה שהצורות האלה קדומות מספיק - אבל להגיד שדבריהם היו מבוססים רק על הצורות הללו? עד כמה שהידע שלי באטימולוגיות מועט, קשה לי להאמין.

אני חושש שיש כאן בעיה עקרונית. כפי שניסיתי לרמוז בתשובתי העילגת לראובן שלוש פיסקאות למעלה, אני בדעה שתפקידנו כאן הוא לשקף את הדעה הרווחת בקרב המומחים, בלי קשר לשאלה מה אנחנו חושבים באופן פרטי. נניח שאשכנע אתכם ששם הציפור נחליאלי מקורו במילה האינדונזית העתיקה נח'ל-אללי שמשמעה "שני קרואסונים וכוס שוקו". אז מה? נכתוב את זה באטימולוגיה של נחליאלי? עם כל הכבוד לעצמנו, ויש הרבה כבוד, אנחנו לא חכמי מועצת הלשון, ואף אחד לא הסמיך אותנו כבית משפט עליון לאטימולוגיות. בשביל זה יש מומחים שמפרסמים את מחקריהם בספרים ובמאמרים, ותפקידנו להביא את הדברים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, בדיוק כפי שעושים (או מנסים לעשות) בוויקיפדיה. מילון שהוא לא אובייקטיבי אין לו זכות קיום.

שימו לב, שבדברים שכתבתי בתוך הערך לא הצעתי שום אטימולוגיה למילה גיהנום. רק אמרתי את האמת: שעד היום לא התקבלה במחקר המודרני אטימולוגיה למילה הזאת. זה מתסכל, ואני מבין את התסכול שלכם, אבל זאת האמת. והאמת הזאת לא תשנה גם אם כל אחד מכם יכריז בפונט בגודל 30, גם בדף השיחה וגם במזנון, שהוא נשבע בחיי מייסד ויקימילון שגיהנום מגיע מ"גי הינום".

לגופו של עניין (אם כי זה בגדר אוביטר בלבד): האטימולוגיה גיהנם < "גי הינום" נחשבת כיום למפוקפקת משום שאיש לא מסוגל להסביר בצורה משכנעת את המעתק הפונטי (=מדוע נעלם החולם), את המעתק המורפולוגי (=מדוע מילה זכרית הפכה את מינה לנקבה), ובעיקר את המעתק הסמנטי (=מדוע מקום ליד ירושלים שבו גויים היו משתחווים לאבנים הפך לקונצפט רוחני חוץ-פלנטרי של התאספות נשמות יהודיות לאחר המוות).

זה נכון שיש דמיון מסוים בצליל בין "גי הנום" ל"גיהנם". אבל אני מכיר אנשים שבאותה דרך השתכנעו לגמרי שמנזר מוצאו מנזיר, או שגמד נקרא כך משום שאורכו גֹמד. לפני שבוע דיברתי עם מישהי שהסבירה לי, כמו לילד מפגר, ש"צבוּע" (היפוקריט) נקרא כך על שם החיה "צבוֹע" ושהמילה "לַבָּה" קשורה ל-lava, ואיך זה אני לא יודע את הדברים האלו, הרי אני לומד לשון. בדיוק בשביל סוג האטימולוגיות האלו המציאו את המונח "אטימולוגיה עממית", אטימולוגיה של הדיוטות (שהתלמוד והמדרש מלאים בה עד גדותיהם).

ולתכל'ס: כל סעיף האטימולוגיה שכתבתי בערך הזה, למעט שני המשפטים הראשונים, זה עובדות. רק שני המשפטים הראשונים אינם עובדות אלא הערכה, וזה לשונם:

מקור המילה אינו ידוע, ייתכן שנשאלה מארמית. בניגוד לדעה הרווחת, אין מקור המילה "גיא בן הנום" המקראי.

אני מציע, לאור הרגישות הבלתי צפויה שהפגנתם כאן (מישהו כאן בונה על הכרת המקום באופן אישי?), להיות עוד יותר זהיר, ובמקום "אין מקור המילה..." לכתוב "לא הוכח שמקור המילה...". אפשר גם להוסיף מס שפתיים בדמות: בקרב הציבור הרחב מקובל לגזור את גיהנום משם המקום הבמקראי "גי הינום". מקובל עליכם?

שמע, כמו שאמרתי, אין לי שום ידע באטימולוגיות, ואני מדבר רק מתוך היקש; על אף שאני מסוגל להסביר לעצמי את המעתק הסמנטי (אש, מוות ורשע, מה גם שהמקום נמוך) ובדוחק את המעתק המורפולוגי (זה לא המקרה היחיד בו רבותינו הפכו את מינה של מלה), יכול להיות ואפילו סביר שאני טועה, כי מה לעשות, אין לי מספיק ידע בנושא. רציתי לחזק את התמיהות שהעלו החברים המלומדים יותר מעלי. האטימולוגיה שכתבת שוללת כל קשר בין גיהנום לגי־הנם, ונראה לי שהביטוי המקראי לכל הפחות השפיע על השימוש במלה החז"לית, כי יש קשר רעיוני וצורני בין המלים. אבל תגיד אם שהחוקרים קובעים נחרצות את ההפך, קטונתי. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 16:07, 30 במרץ 2007 (IDT)

מאה אחוז. הוספתי את דעתך. אין סתירה בין עמדתך לדבריי. שי 16:36, 30 במרץ 2007 (IDT)

ישנה סיבה לסימון ההגייה בצליל e בניגוד לניקוד? (המקפידים אכן אומרים בצליל i - למשל, חווה אלברשטיין בשיר "אני אשתגע") ניר 16:47, 30 במרץ 2007 (IDT)

אני מרשה לעצמי לדבר גם בשם ראובן, משום שהוא כתב שעמדתו זהה לזו שהצגתי. איננו חולקים עליך באשר לעובדות אלא באשר להכרעה. לא הכחשנו מעולם את השוני בהגייה וכפי שהראיתי לעיל אני לפחות הייתי מודע לו עקב דברי אורי. אין בכל ההבדלים שציינת כדי לשנות את דעתי. כמו כן אני רוצה לומר שההתנגדות כאן לאטימולוגיה עממית גדולה מאוד ואטימולוגיות רבות כאלו הוסרו בחודשים האחרונים והוחלפו במהימנות הרבה יותר.

מבין המקורות המצוינים כרגע בערך יש לי גישה מיידית רק לקוטשר. אני מבקש לצטט ממנו את החלקים הרלוונטיים לדעתי, ולבקש הבהרה כיצד הוא שולל את הדעה הרווחת שגיא בן הינום, לפחות בצורתו המקראית "גי הנום", הוא המקור למילה "גיהנום" (ההדגשות שלי):

"ניקודה של מילה זו במקרא גֵּי-הִנֹּם (כגון יהו' טו, ח). כיצד יש לקרוא אותה בלשון חז"ל? [...] שאלו נא צעירים ספרדיים, חניכי ישיבות! הם ישיבו לך: 'גֵּיהִנָּם'! בקמץ (ולא בחולם) הוגים תיבה זו אף התימנים. וגדולה מזו - כל כתבי היד הקדומים, ואף משניות וסידורים מודפסים עד המאה ה-18 בערך, גורסים גיהנָּם. [...] אין ספק, כי ללשון חז"ל חדרה הצורה הארמית של התיבה. [...] בעלי המסורה, אע"פ שבלשונם הארמית והעברית (לשון חז"ל) הגו גיהִנָּם - ידעו, כי במקרא עליהם לנקד גי-הנֹּם, שכן צורה זאת היא הצורה העברית המקורית."

כאמור אין לי כרגע גישה למקורות האחרים. אך לפחות מקור זה, למיטב הבנתי, איננו שולל את היות המילה המקראית מקורה של המילה החז"לית אלא דווקא להפך.

גיא 17:46, 30 במרץ 2007 (IDT)

חברים בוקר טוב,

בנוהג שבעולם הוא ששופט, כאשר הוא יושב בדין, קודם כל שואל שאלות, מבקש הסברים, ושולח את העוזרים שלו ללקט ספרות. רק אחרי שלמד ובירר את העובדות עד תומן הוא מגיע למסקנות. כאן התהפכו היוצרות. קודם כל: "לא השתכנעתי", "אני חולק עליך". אחר כך, אם בכלל, מדוע אתה אומר כך וכך.

אם מישהו היה שואל אותי את השאלה הפשוטה: מדוע אני כותב שהמחקר דחה את האטימולוגיה המסורתית, הייתי מספר קצת על דברים שכתב סוקולוף, ועל הערה חשובה שכתב גלוסקא. הייתי מספר על דברים שכתבו כמה ערלים שבחשו בצלחת, ומוסיף כהנה וכהנה. בכל זאת יהודי מתעסק פה ושם בזוטות האלו כבר עשור, ובכל מקרה חזקה על אדם שלא בדה דברים ממוחו הקודח. אבל שאלה כזו לא נשאלה מצד איש. לצערי לא זיהיתי רצון ללמוד, אלא רצון להכריע. אני חושד בך, ידידי גיא, שגם את ההבהרה שביקשת לא ביקשת כשואל כדי ללמוד.

ובכן, אני את גלימתי פשטתי בשנת 2002, ואני לא כבר לא "נותן הבהרות" לאיש, בוודאי לא אחרי שדעתו כבר נקבעה. אני גם לא מרגיש שום צורך מיוחד לשכנע איש. אם אתם סבורים שהאטימולוגיה המסורתית נתקבלה, אם או אתם סבורים שזו האיטמולוגיה היחידה שהוצעה, שיהיה לבריאות. ואני לא אומר את זה חלילה בכעס או בטרוניה. זכותה של הקהילה לעצב את המילון בדרכה. זו המשמעות האמיתית של ויקי: אחד כותב, השני מתקן לפי ראות עיניו, ואין דעתו של אחד עדיפה על דעתו של אחר. לכן גם ריככתי (עוד לפני שאתה כתבת את דבריך, גיא) את הטענה שהאטימולוגיה נדחתה במחקר. אני לא מחפש עימותים, ונראה שהשאלה מה כן נדחה ומה לא נדחה במחקר בשלושים השנים האחרונות לא מעניינת את כולם.

אני רוצה לשוב ולהבהיר שאין כאן שום bad feelings. מי שלא נוגע בגבולות לא יודע מה מרחב הפעולה שלו. את עיקר דבריי בעניין גיהנום אמרתי, וכעת הגיע הזמן לעבור הלאה לערכים אחרים. אני מותיר את הערך לטיפולכם המסור, ולא נותר לי אלא לקוות שלא תסתירו דעות או תעלימו קשיים רק משום שהם אינם מסתדרים עם העמדה שאתם מחזיקים בה. שי 13:06, 31 במרץ 2007 (IDT)

שי, חבל לי שדבריי הובנו לא נכון. דברים שנכתבים באינטרנט ללא "סמיילים" עוברים מדי פעם לא טוב. אני חושב שגם אתה חשת בכך וחשת צורך להבהיר שאין bad feelings. אז הרשה לי להבהיר כמה דברים.

האטימולוגיה של גיהנום היא אטימולוגיה שכולנו, כך נראה לי, "גדלנו עליה". אתה יודע שהידע המועט שלי איננו פורמלי אלא נובע מלימוד עצמי. כחלק מלימוד עצמי זה חיפשתי פעם את האטימולוגיה של גיהנום ואינני זוכר שראיתי משהו שערער את הקשר - גם אם העקיף - בין המילה לצירוף המקראי. כאן כמובן עליי להבהיר שאינני טוען ולו לרגע שמה שקראתי בנושא הוא אפילו מעט ממה שנכתב. אך העובדה שהאטימולוגיה הרווחת הייתה מקובעת כל כך בראשי הקשתה עליי לקבל את ההפרדה בין המקרא למילה.

שבת שלום לכולם, גיא 13:39, 31 במרץ 2007 (IDT)

גיא, דיברנו כבר בינינו, אבל צריך גם לפרוטוקול: אני מתנצל בפניך, לא התכוונתי שדבריי יראו כל כך ביקורתיים. הלוואי על כולנו הידע "המועט" שלך. הפחד שלי הוא רק שגרמתי יותר נזק מתועלת.

אבל שאלת שאלה, והגיע הזמן לענות. אכן, קוטשר לא שלל את מקור המילה מעברית. אבל התהליך הדו-שלבי שהוא הציע נועד לנתק את הזיקה הישירה - שגם הוא הבין שהיא לא אפשרית - בין גיהנם ל-גי הינום. בזמנו של קושטר זה היה חידוש גדול מאוד, והיה צריך הרבה אומץ מצד אדם (אשכנזי חרדי!) לצאת נגד מדקדקי אשכנז של המאות ה-17 וה-18, ולמעשה נגד התלמוד גופו. אלא שבעוד שיש הוכחות לשלב השני (ארמית > עברית) אין שום הוכחות לשלב הראשון (עברית > ארמית). זאת ועוד: כפי שסוקולוף הראה יותר מאוחר בדוקטורט שלו, המילה הארמית היא בכלל ללא מ"ם (גהנה), והמ"ם נוספה בלשון חז"ל מסיבות פונטיות, כדי לסגור את ההברה הפתוחה, כמו שקרה עם עוד מילים ארמיות (פשתה > פשתן, להלאה > להלן).

אני מודה שהניסוח "נדחתה במחקר" חריף, כי אפילו היום דחייה ישירה של קוטשר לא מקובלת, ולכן הורדתי את זה (כך שבסופו של דבר קיבלתי את עמדתכם בנקודה הזאת). אבל התבטאויות עקיפות יש, ולכן אני משוכנע שבשום אופן לא ניתן להגיד היום שהמחקר מקבל שמקור המילה בגיא בן הינום, ללא הסתייגות.

לילה טוב, שי 02:03, 2 באפריל 2007 (IDT)

שי, תודה רבה על ההסבר המעשיר ועל המחמאה. וכאמור דיברנו בינינו, אבל לפרוטוקול עליי לציין כי למעשה כבר אמרתי לך את מה שראובן הוסיף למטה לפני עשר דקות. גיא 12:42, 2 באפריל 2007 (IDT)

היי ניר. מצטער, פיספסתי אותה בתוך יתר הדברים. הסיבה שקודם כתבתי gehinom ואחר כך תיקנתי ל- gehenom היא שאני לא מכיר אדם שהוגה כך בדיבור. אני חושד באלברשטיין שהיא קראה מתוך טקסט מנוקד, ושביום יום גם היא הוגה gehenom. השאלה היא מה מטרת סעיף ההגייה. האם אי פעם הדבר זכה לליבון ממצה? שי 13:32, 31 במרץ 2007 (IDT)

שלום שי, אני מסכים איתך שרוב הדוברים הוגים gehenom. אבל לדעתי, שהובעה כאן בעבר, המילון צריך להראות את דרך ההגייה התקנית, ולמצער את זו המשתקפת בניקוד. ברור לי שהמושג "הגייה תקנית" הוא בעייתי, אך לפחות במקרים הברורים, כמו הגיית חיריק, יש ללכת לפי הניקוד. אתה מוזמן לקרוא את הדיון שהיה במזנון. עלתה שם הצעה להוסיף סעיף של הגייה נפוצה, ולדעתי מקומו של סעיף זה הוא כסעיף מידע נוסף בתוך הערך, ולא בניתוח הדקדוקי שלו (כדעת אחרים). אשמח אם תביע את דעתך, והדיון (במזנון) ייפתח מחדש. [וגיא, כנראה שכחת להדביק את דברי למעלה, אחרי שגזרת אותם :-)] ניר 15:46, 31 במרץ 2007 (IDT)

ניר, לא גזרתי את דבריך :-) כאשר התחלתי לערוך את הטקסט תגובתך עדיין לא הייתה ולכן היא נעלמה כנראה... זה קורה לפעמים (פעם זה היה מצב של "התנגשות גרסאות", אבל לאחרונה זה כבר לא מופיע). העיקר ששי ראה את דבריך והגיב להם :-) אבל בהחלט מוזר שהתגובה של שי לך לא אבדה בדרך, כי גם היא לא הייתה כשכתבתי. שבת שלום, גיא 15:58, 31 במרץ 2007 (IDT)

שי, חבל שמבלי להכיר אותי אתה מייחס לי עמדות מקובעות וחוסר רצון ללמוד. ואולי זאת אשמתי - הבקשה שלי "לשכנע" נוסחה ברישול, אני מודה, חשבתי שמובן מאליו שאני מבקש ממך להסביר את הקביעה הנ"ל. רק כדי להבהיר, המניעים שלי ענייניים לחלוטין. המטרה היחידה שלי היא להגיע לאטימולוגיה המבוססת ביותר מבחינה מדעית, וצר לי אם בטעות יצרתי רושם אחר. צר לי גם אם מהפנייה שלי השתמע זלזול בידיעותיך, לא הייתה לי כל כוונה כזאת. לזכותי אומר, שאיני מכיר אותך באופן אישי (שלא כמו גיא) ואיני יודע על הרקע שלך יותר ממה שכתוב בדף המשתמש שלך. חג שמח, בתקווה לדיונים ענייניים יותר :-) ראובן 19:36, 1 באפריל 2007 (IDT)

ראובן, אם פגעתי בך, אני מבקש שתקבל את התנצלותי. אני מודה שהיתה לי בעיה עם הרטוריקה שלך ושל גיא, ואם אתה אומר שלא הבנתי אותה אז אני מקבל ורואה בזה את אשמתי. אני מודה ומתוודה שכבר בגיל 21 היה לי בעיה עם רטוריקה כזו, כך שאין לזה קשר עם ידיעותיי-לכאורה. אשמח אם תיכנס לתוך הערך, ותתקן את מה שלדעתך דרוש תיקון, ואני מפציר בך לעשות כן בכל ערך שאני כותב. הניסיון המועט שלי בוויקימילון לימד אותי שכמעט כל תיקון הוא לטובה, גם אם לא נראה לי כך ברגע הראשון. חג שמח, שי 00:22, 2 באפריל 2007 (IDT)

שי, אני מאוד מעריך את הגישה החיובית שלך. אני מקבל את ההתנצלות שלך, גם אם אני לא בטוח שבאמת מגיעה לי התנצלות. אני רוצה להתנצל בפניך על שבחוסר מחשבה גררתי, או עזרתי לגרור אותנו לאי-ההבנה הזאת. אשתדל מעתה להתנסח בצורה שקולה יותר. כל טוב, ראובן 12:31, 2 באפריל 2007 (IDT)

מיתולוגיה

אני מתנגד להכנסת הערך לקטגורית מיתלוגיה. אנו מגדירים מיתולוגיה כך: "קובץ של מיתוסים שנוצרו בידי בני האדם כדי למלא את עולמם באמונות שונות וכדי לסייע בהבנת חזיונות הטבע ותופעות שלא נמצא להן הסבר". ישנם רבים וטובים המאמינים כי הגיהנום אינו מעשיה בדויה כי אם אמת חיה, וקטלוג שכזה הוא פוגעני לגביהם, וסוטה מעקרון הנטרליות. כנ"ל לגבי גן עדן. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 01:34, 30 במרץ 2007 (IST)

אני תומך בעמדתו של עמש (למרות שאני אתאיסט :-P). ולאון, תוכל להבהיר מה לא בסדר עם ההגדרה? לי היא נראית תקינה. ראובן 11:39, 30 במרץ 2007 (IDT)

נראה לי שקצת הגזמתם :-) מהיכרותי השטחית (ולכן ייתכן שאני טועה) עם המיתולוגיה היוונית ידוע לי שיש שם מעין גיהנום (שבד"כ מתורגם שְׁאוֹל) ומעין גן-עדן, שההגדרות הנוכחיות אינן תואמות במדויק את תפקידיהם. מובן שייתכן שלאון לא התכוון לכך, אך בכל מקרה אין צורך למהר להיפגע. גיא 11:45, 30 במרץ 2007 (IDT)

אני לפחות לא נפגעתי בשום צורה, מבחינתי הדיון ענייני לחלוטין :-) בכל מקרה, אם יש בעיה בהגדרה שלא "קופצת לעיניים" מוטב לפרט אותה בדף השיחה, כדי שנבין על מה מדובר. ראובן 11:54, 30 במרץ 2007 (IDT)

מדבריו של עמש השתמע לי שהוא נפגע ואני מתנצל על ההכללה :-) בהחלט יש מקום להסיר את הקטגוריה "מיתולוגיה" ואת תבנית ההגדרה הלקויה, משום שלדעתי ההגדרה המיתולוגית וההגדרה הדתית צריכות להיות נפרדות, והרי מעולם לא סימנו ערך כקצרמר או ככזה שהגדרתו לקויה רק משום שהייתה חסרה בו הגדרה (ובייחוד שהיא אינה כה מרכזית). גיא 11:58, 30 במרץ 2007 (IDT)

אני אישית לא נפגעתי - אני רואה את עצמי כיהודי קראי, ואיני מאמין בגן-עדן או בגיהנום; אבל כאדם מאמין, אם הייתי יהודי רבני, נוצרי או מסלמי, ואמונתי בגיהנום היתה מקוטלגת כ"מיתולוגיה", בהחלט הייתי נפגע. אם אנחנו מדברים על הגיהנום של המיתולוגיה היוונית, זה דבר אחר לגמרי, ואין לי שום התנגדות להכניס אותו לקטגורית מיתולוגיה.

צהרים טובים, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 13:28, 30 במרץ 2007 (IDT)

ברשותכם, אני מוציא את הערך מהקטגוריה ומוריד את ההפניה ל"מיתולוגיה", עד אשר תוסף ההגדרה המקשרת אותו למיתלוגיה היוונית/רומאית, אם מקומה כאן. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 14:42, 30 במרץ 2007 (IDT)