שיחה:את

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

את בצירה או בסגול[עריכה]

באתר של האקדמיה ללשון העברית המילה "את" במשמעות "עם" מנוקדת בצירי ולא בסגול, לעומת הערך שנמצא כאן.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מוזמן לשים קישור--אליצור יחיא מדבריך בדף השיחה שלי הבנתי שזו קביעה של המילון, האם ברור לך שזה בדווקא או שבחרו באפשרות זו מכל סיבה שלא תהיה.. ב. במובאות המקראיות אין זה כך.(שיחה) 14:11, 16 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מצאתי עם סגול: ראו כאן. Ovedc (שיחה) 14:59, 16 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%90%D6%B5%D7%AA אני עדיין חושב שב"את ב'" צריך לשנות את ניקוד הכותר ל"אֵת"-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת (אותו אנונימי שהתחיל את השיחה לפי כתובת האיפי --אליצור יחיא (שיחה) 14:19, 19 במרץ 2020 (IST))[תגובה]

נחמד שאתה עדיין חושב :) ועוקב. יהיה נחמד אם א. תצא מאלמוניותך ותרשם שנוכל לנהל איתך שיחה נורמלית. ב. תלמד לכתוב מסודר בכותרת ולפי הסדר גם בדף השיחה. לי אין דיעה בעניין ונראה לי שגם אין הוכחה מהקישור שהבאת שכתבו כך בדווקא, וגם אם כן המקורות שלנו לא הבחינו בזה.--אליצור יחיא (שיחה) 14:19, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אני חושב שבכותר של "את א'" כדאי לשנות את הניקוד לרק את עם סגול וב"את ב'" להשאיר את המצב כמו שהוא. זאת עקב נוהגי הניקוד בעברית המודרנית.Bipbupbip (שיחה) 02:02, 2 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

על את (ב)[עריכה]

לגבי "בשפה התקנית המילה משמשת בנטיות בלבד" - האם השימוש במילה "את" בשמות של תאגידים ושותפויות, כדוגמת "משה את דוד", הוא שימוש ב"את (ב)" במשמעות "יחד עם", או שמא זהו רק תעתיק של המילה הצרפתית et? ניר 16:24, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אולי הכתיב הושפע מהשימוש של "את" בהוראת "עם", אבל לא יותר מזה לדעתי. ראובן 16:53, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אם אני לא טועה, ראיתי מזמן איפשהו שזה תעתיק של המלה et שבאה מלועזית, מצרפתית נדמה לי... יכול להיות? עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 17:59, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זה קצת זהה למה ששאלתי... ניר 18:15, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
O_O
אני צריך בדיקת עינים דחוף! עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:41, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
טוב, בדקתי קצת ומצאתי התייחסות של יצחק אבינרי (משנת 1959): "אֶת במובן עִם אינה מצויה כיום בעברית, ואך לפעמים תשובץ בשמות פרטיים של חברות: פלוני את פלוני. נראה שמנהג זה נובע בעיקרו מתוך השפעת שפות זרות, שבהן תשמש et במובן של עִם או וו החיבור. אף-על-פי-כן אין לפסול מנהג זה, לאחר שיש לו צידוק גמור בלשוננו." ניר 19:03, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ניר, השינוי שעשיתי ב"הידעת?" מקובל עליך? הסתרבלתי קצת עם הניסוח שם, אתם מוזמנים לערוך... ראובן 19:28, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מעולה :) ניר 19:30, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
שמח לשמוע :-) ראובן 19:43, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

המילה "את" כמיותרת[עריכה]

אולי כדאי להוסיף שבן גוריון חשב לבטל את המילה כי לדעתו היא היתה מיותרת. אגב, גם חז"ל ראו בה 'סוג של' מיותרת, ובכל מקום שהיא מופיע בתורה למדו ממנה שהפסוק בה לרבות דבר נוסף מלבד מה שכתוב בו. ראו פירוט כאן. Ori229 10:41, 15 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

בוצע. Mintz l 01:40, 17 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

על ההבדל בניקוד בכותרת[עריכה]

מדוע הראשון מנוקד אֵת והשני אֶת אע"פ שצורת הנפרד בשניהם היא אֵת? 80.230.28.136 19:44, 1 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

לדעתי שניהם צריכים להיות בסגול. למה הכוונה ב"צורת הנפרד"? אלה מילות יחס. ‏nevuer‏ • שיחה 12:39, 4 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
בתנ"ך, המילה 'את' כמילת יחס מופיעה גם בסגול (אֶת) וגם בצירי (אֵת). ההבדל הוא אם המילה מוטעמת בפני עצמה, שאז היא נהגית בתנועה גדולה - צירי, או שהיא מחוברת עם מקף למילה הבאה, שאז היא נהגית בתנועה קטנה - סגול. כך שאין באמת הבדל בניקוד בין 'את' שמשמעותו כמלת יחס המצטרפת למושא ישיר או כ'עם', ובין 'את' ככלי חפירה, שניהם נהגים בפני עצמם (קרי, ללא מקף) בצירי. ומסתבר, שגם כלי החפירה, לו היה מגיע בחיבור הטעמה למילה אחרת, היה גם כן הופך לסגול. איש גלילי (שיחה) 03:41, 4 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

השוא במלּה אַתְּ[עריכה]

האם השוא במלה אַתְּ הוא שוא נע או שוא נח? מצד אחד אני יודע ששוא בסוף מלה הוא שוא נח אבל ששוא על אות המנוקדת בדגש חזק הוא שוא נע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התי"ו של המילה אַתְּ אינו נקוד בדגש חזק, ולא יתכן דגש חזק בסוף מילה. הדגש של התי"ו הוא מפני נו"ן שנבלעה בו ולכן נעלמה מן המילה. כלומר: המילה הייתה צריכה בעצם להיות אַנְתְּ (זה מאותו שורש של "אני" ו"אנו" וכו'), ובהתאם לכלל של שתי אותיות בשוא בסוף מילה - האות האחרונה דגושה.
מכל מקום, איך שלא יהיה, השוא הוא כמובן נח. כי אין אפשרות להגות שוא נע בסוף מילה, זה לא רק "כלל", אלא פשוט בלתי אפשרי לעשות את זה. שוא הוא נקודה שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה, רק להגרר עם תנועה אחרת. אם הוא נגרר עם התנועה הקודמת - הרי הוא נח כדרכו הטבעית, ואם הוא נגרר עם תנועה שאחריו - הוא "נאלץ" לנוע מעט.
אני מקוה שהובנתי. בהצלחה. איש גלילישיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"ט • 08:47, 26 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]