שחק

שַׁחַק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחק
הגייה*	shakhak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' שְׁחָקִים

1. ספרותי כינוי לשמיים או לעננים בשמיים.

   • "אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" (דברים לג כו)
   • "א"ר יהודה שני רקיעים הן... ריש לקיש אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות" (חגיגה יב ב)
   • "שַׁחַק וְכָל הֲמוֹן זְבוּל, לָאֵל מְסִלּוֹתָם יְרֻמוּן" ("שחק וכל", ר' שלמה אבן גבירול)

2. אבקה שנוצרה משחיקה של דבר־מה.

   • "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל" (ישעיהו מ טו)

צירופים

• גורד שחקים (1)
• הרקיע שחקים (1)
• שחק סלעים (2)

ראו גם

• מרום (1)
• רקיע (1)

שִׂחֵק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיחק
שורש וגזרה	שׂ־ח־ק א
בניין	פִּעֵל

1. עסק במשחק - פעולה מהנה, לעתים תחרותית, בעלת חוקים מוגדרים.

   • "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי" (משלי כו)
   • "טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור" (ירושלמי תענית דף כד ב)

2. השתעשע בריקוד או בנגינה.

   • "וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-מִיכַל, לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר-בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל-בֵּיתוֹ, לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל-עַם יְהוָה עַל-יִשְׂרָאֵל; וְשִׂחַקְתִּי, לִפְנֵי יְהוָה" (שמואל ב ו כא)

3. התנהג כאחר במכוון, במסגרת של מופע כלשהו.

   • יהודה שיחק בהצגה "המשרת" בתפקיד הראשי.

גיזרון

• קרוב לשורש צ־ח־ק.

צירופים

• שיחק אותה
• שיחק באש (1)
• שיחק לו המזל
• שיחקה לו השעה

נגזרות

• משחק (1,3)
• שחקן (1,3)

תרגום

• אנגלית: play‏‏‏‏ (1,3)
• אנגלית: act‏‏‏‏ (3)
• ערבית: لَعِبَ‏‏‏‏ (1,3) (לַעִבַּ)
• רוסית: играть‏‏‏‏ (1,3)

מידע נוסף

• בשפות רבות משמש אותו הפועל הן במשמעות (1) לעיל של משחק והן במשמעות (2) לעיל של נגינה. לדוגמה: play באנגלית, играть ברוסית, ועוד.

ראו גם

• גִּלֵּם (3).
• העמיד פנים (3).
• הציג (3).
• השתעשע (1).

שֻׂחַק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שוחק
שורש וגזרה	שׂ־ח־ק א
בניין	פֻּעַל

1. ששיחקו אותו.

   • משחק הכדורגל הראשון בליגה שוחק ביום ראשון בערב.
   • התפקיד המרכזי במחזה שוחק בכישרון רב.

גיזרון

• קרוב לשורש צ־ח־ק.

ראו גם

• גֻּלַּם

שָׁחַק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שחק
שורש וגזרה	שׁ־ח־ק ב
בניין	פָּעַל (קל)

1. ריסק לאבקה.

   • "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם" (שמות ל לו)

2. פגם מעט בפני השטח של חפץ בתהליך ממושך.

   • "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ" (איוב יד יט)

3. בהשאלה עייף את רוחו של מישהו בתהליך ממושך.

   • שעות של ויכוחים עם חברו שחקו את ראובן.

נגזרות

• שָׁחוּק
• שחוקת
• שחיקה

מילים נרדפות

• התיש (3)
• טחן (1)
• כתש (1)

תרגום

• אנגלית: wear out‏, erode‏‏‏‏ (2,3)

ראו גם

• גרד (2)
• שפשף (2)

שָׂחַק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שחק
שורש וגזרה	שׂ־ח־ק א
בניין	פָּעַל (קל)

1. צחק, שמח.

   • " עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" (קהלת ג ד)
   • "הלל הזקן אומר אל תראה ערום, אל תראה לבוש; אל תראה עומד, אל תראה יושב; אל תראה שוחק, אל תראה בוכה" (תוספתא זרעים פרק ב)
   • " ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה" (עבודה זרה כ א)

2. ארכאי שִׂחֵק.

   • "אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו" (שבת צ ב)

גיזרון

• קרוב לשורש צ־ח־ק.

נגזרות

• שחוק (1)

ניגודים

• בכה (1)
• נעצב (1)

תרגום

• אנגלית: laugh‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: play‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• חִיֵּך (1)