שבל

תוכן עניינים

רצף עקבות אותן השאיר מאחוריו אדם או מכונה.
- המטוס העל-קולי השאיר אחריו שובל לבן.
לשון המקרא שולי הבגד; עודף של בגד הנגרר מאחור בעת הליכה.
- רוח מבדרת שובל שמלתה (תרגום מרוסית, שמואל בונים)

המלה מופיעה פעם אחת במקרא קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת. (ישעיהו מז ב). הפרשנים התקשו; רש"י ורד"ק פרשו על פי הדמיון לשביל. רש"י: גלי השבילים. רד"ק, עלי פי ההקבלה של חשיפת חלקי גוף - צמה, שבל, שוק - מציע רגל, חלק הגוף הקשור לשביל. על פי רש"י, בעברית החדשה נעשה שימוש במובן (1) לעיל. השוו לערבית: شول.^[1]

הכתיב "שׁוֹבָל" הינו שגוי. "שׁוֹבָל" בכתיב זה הוא שם תנכי:
- שובל בן־שעיר: "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה." (בראשית ל״ו – פסוק כ׳)
- שובל בן־כלב: "אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים." (דברי הימים א׳ ב׳ – פסוק נ׳)