שוא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שווא |
| הגייה* |
shva |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה ב
דגש קל
- כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית.
-
- שווא הוא אחד הניקודים בעל שני צירופים.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שווא |
| הגייה* |
shav |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא שקרי, שאינו אמת, שאינו קיים, אחיזת עיניים.
-
- "לֹא תִּֿרְצָח.וְלֹא תִּֿנְאָף.וְלֹא תִּֿגְנֹב.וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (דברים ה׳ – פסוק ט״ז)
- "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי" (משלי ל׳ – פסוק ח׳)
- "בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח,/אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,/ רַמָּאִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם/גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!" (חיים נחמן ביאליק, "בהבטחות שוא")
מלים נרדפות [עריכה]
