ש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] ש

  1. שי"ן היא האות העשרים ואחת באלפבית העברי.
    בגימטריה ערכה 300.
  2. אחת מחמש האותיות השיניות: ז ש ס ר צ.
  3. אחת מאותיות השימוש המצטרפת למילה במשמעויות שונות, התלויות בהקשר:
  • אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
  • כי: המשפט "המורה הודיעה שהחלה ההפסקה" שקול למשפט "המורה הודיעה כי החלה ההפסקה".
  • מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו־".

[עריכה] יצוג האות ש

האות ש מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק־ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, חיים.

כיתוב תמונה


בקוד ASCII מיוצגת האות ש בערך F9, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E9.

בקוד מורס מיוצגת האות ש באמצעות הרצף (משמאל לימין): ... (נקודה נקודה נקודה).

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של האות שׁ' (ימנית) בכתב ברייל.

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של האות שׂ' (שמאלית) בכתב ברייל.


באלפבית צלילי מיוצגת האות ש באמצעות המילה "שמיר".

[עריכה] גיזרון

  1. האות שי"ן התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה.

[עריכה] צירופים

[עריכה] הידעת?

  • שׁ - שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות SH האנגלית. שׂ - שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.
  • בתנ"ך (ספר שופטים י"ב ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".

[עריכה] תרגום

  • אנגלית: shin‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


אותיות האלפבית העברי לפי סדרן

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
אותיות סופיות:
ך | ם | ן | ף | ץ