ש
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| א"ב עברי |
|
|
| כתיב מלא |
שין |
| הגייה* |
shin, sin |
| IPA |
[s], [ʃ] |
| א"ב צלילי |
שמיר |
| מורס |
··· (ננ"נ) |
| ברייל |
(שׁ ימנית), (שׂ שמאלית) |
| גימטריה |
300 |
| ASCII |
F9 |
| יוניקוד |
05E9 |
| אותיות הא"ב העברי |
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת |
| אותיות סופיות |
| ך ם ן ף ץ |
- שי"ן היא האות העשרים ואחת באלפבית העברי.
בגימטריה ערכה 300.
- אחת מחמש האותיות השיניות: ז ש ס ר צ.
- אחת מאותיות השימוש המצטרפת למילה במשמעויות שונות, התלויות בהקשר:
- אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
- כי: המשפט "המורה הודיעה שהחלה ההפסקה" שקול למשפט "המורה הודיעה כי החלה ההפסקה".
- מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו־".
- האות שי"ן התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה.
[עריכה] מידע נוסף
- שׁ - שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות SH האנגלית. שׂ - שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.
- בתנ"ך (ספר שופטים י"ב ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".
[עריכה] קישורים חיצוניים