מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רקק
|
| הגייה* |
rekak
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ק־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
ר׳ רְקָקִים; רְקַק⁻, ר׳ רְקָקֵי⁻; רְקִיקוֹ
|
- מקום סחי ומים מעופשים; ביצה.
- ”אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ארבע אמות חייב“ (משנה, מסכת שבת – פרק יא, משנה ד)
- "יכול אדם אפילו להסכים לדעתו של דן מירון שבתנאים אלה היתה אולי ספרותנו נעשית "ביצת רקק מפעפעת".
דג רקק
- לשון חז"ל פלט ליחה מפיו והתיזה למרחק.
- ”והתנן רקק והגיע בו הרוק ופרע ראש האשה והעביר טליתו ממנו“ (בבלי, מסכת כתובות – דף סו, עמוד א)
- "רקק החייל והשליך את התהילים מידו. – אפילו “האוּנטר” שלנו ידע להסתיר דבר".(דרויאנוב)
מילים נרדפות[עריכה]
