רכז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 רִכֵּז 1.1 תרגום 2 רֻכַּז 2.1 תרגום 3 רַכָּז 3.1 תרגום 3.2 ראו גם 3.3 קישורים חיצוניים 4 רֶכֶּז 4.1 מילים נרדפות 4.2 הידעת? 4.3 קישורים חיצוניים

[עריכה] רִכֵּז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ריכז
שורש וגזרה	ר־כ־ז, שלמים
בניין	פיעל

1. הביא דברים לתוך אזור קטן יותר או מוגדר יותר.

   • ריכזנו את כל המאמרים באתר אחד.
   • המשטרה ריכזה את מאמצי החיפוש באזור תל מונד.
   • העדשה המולטיפוקלית מאפשרת לרכז קרני אור במספר מוקדים משתנה.

[עריכה] תרגום

• אנגלית: concentrate‏‏‏‏
• צרפתית: concentrer‏‏‏‏

[עריכה] רֻכַּז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רוכז
שורש וגזרה	ר־כ־ז, שלמים
בניין	פועל

1. (סביל של ריכז) הובא לתוך אזור קטן יותר או מוגדר יותר.

   • כל המאמרים רוכזו באתר אחד.
   • מאמצי החיפוש ירוכזו באזור תל מונד.

[עריכה] תרגום

• אנגלית: concentrated‏‏‏‏

[עריכה] רַכָּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רכז
הגייה*	rakaz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־כ־ז
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	רַכֶּזֶת, רַכָּזִים, רַכָּזוֹת, רַכָּזֵי־

1. אדם שתפקידו לארגן ולתאם פעילות של קבוצה מסוימת או לביצוע משימה מסוימת.
2. בקבוצת כדורסל, שחקן שתפקידו להניע את ההתקפה.

   להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהוסיף אותו.
   רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

[עריכה] תרגום

• אנגלית: guard‏‏‏‏ (2)

[עריכה] ראו גם

• כדורסל

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] רֶכֶּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רכז
הגייה*	rekez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־כ־ז
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	{{{נטיות}}}

1. סירופ (נוזל סמיך) או מחית סמיכה להכנת משקה על־ידי דילול במים או לצרכי תיבול או בישול. רכז מפיקים ממוצרי מזון שונים, בעיקר פירות, בדרך כלל על־ידי סחיטה, מעיכה, או ריסוק ולעתים אף בישול או הרחקת נוזלים בדרכים אחרות.

   • בבורסה אומרים, שבמסחר על מחירי רכז מיץ תפוזים קפוא אפשר להתעשר מהר.
   • קנו רכז דובדבנים חמוצים לתיבול, לסלטים ולבשרים.
   • כדי להשיב לגוף מלחים שאיבד בתהליך ההזעה, פותח רכז להכנת משקה איזוטוני.

[עריכה] מילים נרדפות

• תרכיז

[עריכה] הידעת?

• המילה רֶכֶּז איננה תקנית וקיומהּ מדגים את תהליך התרחקותה של הפונולוגיה של העברית החדשה מזו של העברית המקראית: מכיוון שבכל תצורות השורש ר־כ־ז בעברית הכ"ף היא דגושה, שימרו דוברי העברית המודרנית את הדגש בכ"ף כשיצרו את המילה "רֶכֶּז". אבל לפי כללי העברית התקנית, המשקל קֶטֶל אינו יכול להכיל דגש באות השניה של השורש - לא קל ולא חזק. בעברית מקראית, ובמידה רבה עדיין גם בעברית החדשה, כֿ' ו־כּ' הן אלוֹפוֹנים (צורות שונות של אותה הפוֹנֶמָה), וכך גם בֿ' ו־בּ', פֿ' ו־פּ', כלומר ההחלפה ביניהן לא יוצרת שינוי פונמי: לכולנו ברור הקשר בין זוגות המילים "תוף - תופים", "בין - לבין", "שכח - נשכח", וכו'. עם זאת, בעברית החדשה הולכות ומתרבות ראיות לכך, שהזהות הפונמית הזו הולכת ונעלמת. במילים אחרות: באזניהם של דוברי עברית רבים, ההחלפה בין כֿ' ו־כּ', בֿ' ו־בּ', או פֿ' ו־פּ' אינה נתפסת יותר כחסרת משמעות פונמית ולכן הם נוטים לשמר את דגישותן או אי־דגישותן של אותיות אלה. מאחר שדוברי עברית חדשה אינם מכירים אף תצורה של ר־כ־ז עם כ"ף רפה, קשה ליצור מילה חדשה משורש זה שבו הכ"ף היא רפה - זה פשוט לא נשמע נכון.

מה שלאלה הדבקים בחוקי העברית התקנית נשמע כעברית פגומה הוא לעתים תוצאתה של אותה התופעה - תופעת שימור דגישותן או אי־דגישותן של אותיות בכ"פ, למשל: לאחר ו"ו החיבור או לאחר בְּ־, לְ־ או כְּ־. דוגמאות נוספות לתופעה זו הן זוגות שורשים הנבדלים בדגישותן של אות בכ"פ בשורש שלהן (מדובר מן הסתם במילות סלנג): התחבֿר (יצר קשרי חברות) בניגוד להתחבּר, איפֿר (ניער אפר של סגריה) בניגוד לאִפֵּר.

[עריכה] קישורים חיצוניים