רבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] רִבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ריבה
הגייה* riba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' רִבּוֹת; רִבַּת־, ר' רִבּוֹת־
פרוסת לחם עם ריבה
  1. תערובת מתוקה של פֵּרות מבושלים בסוכר.
    • ביקשתי מאמי שתמרח לי ריבה על הפרוסה.

[עריכה] גיזרון

  • חידוש של אליעזר בן־יהודה שמבוסס ככל הנראה על פרשנות שגויה. בן־יהודה דימה למצוא את המילה בצירוף "תופיני ריבה" המופיע במקורות (למשל בירושלמי שקלים, פרק ז הלכה ג, בחלק מן הנוסחים). על יסוד המילה הערבית مُرَبَّب (מֻרַבַּّבּ)[1] שמשמעותה "מרקחת פירות", הוא הציע לראות במילה "ריבה" שם עצם מן השורש רב"ב (על משקל סִבָּה מן סב"ב) במשמעות זו.[2] לאמתו של דבר, הנוסח "תופיני ריבה" משובש כנראה וצ"ל "תופיני רכה". גם אם "ריבה" הוא הנוסח המקורי, יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב"י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.[3]
חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה בנובלה "שבועת אמונים" מאת ש"י עגנון שפורסמה ב־1943: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה" (עמ' 5). עם זאת, עגנון אינו מתאר את הסיבה להתלוצצות.

[עריכה] מילים נרדפות

[עריכה] תרגום

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריבה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ולא مُرَبًّى (מֻרַבַּّא, שורש רב"י) שהביא טור־סיני בהערה לערך רִבָּה במילונו של בן־יהודה (עמ' 6368). מֻרַבַּّא היא אמנם המילה הרגילה בערבית למאכל זה, אך גם מֻרַבַּّבּ מצויה במילונים (למשל אצל Lane, כרך 3 עמ' 1007).
  2. ראו ברשימה של בן־יהודה בעיתונו "הצבי" מיום כו באדר תרמ"ח, "מלה חדשה שהיא ישנה", בעמ' 4. מובא גם על ידי ראובן סיוון בלשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 105-107.
  3. שרגא אברמסון, 'דעת חז"ל בפירוש "תופיני" (לבירור עניין ריבה)', לשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 137-143.
כלים אישיים
שפות אחרות