ראובן

רְאוּבֵן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ראובן
הגייה*	reuven
חלק דיבר	שם פרטי
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של ראובן, בנם הבכור של יַעֲקֹב אבינו וּלֵאָה אמנו.^[1]

   • "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה: כִּי רָאָה אדני בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי." (בראשית כט לב)
   • "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז." (בראשית מט ג)
   • שבט ראובן היה אחד משניים וחצי השבטים אשר התיישבו בעבר הירדן המזרחי.

2. שם עברי לזכר.

מובאות נוספות

1

• "דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם, וְנָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן־שְׁדֵיאוּר" (במדבר ב י)
• " יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר." (דברים לג ו)
• "ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים" (במדבר רבה, במדבר, פרשה ב, סימן ז)

תרגום

• אנגלית: Reuben‏‏‏‏
• ספרדית: Rubén‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבט ראובן

הערות שוליים

1. ↑  לפי אטימולוגיה עממית במדרשי חז"ל, השם נגזר מהמילים שאמרה אמו בלידתו: "ראו בן".