מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] קִשּׁוּר
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
קישור |
| הגייה* |
kishur |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל |
| נטיות |
ר' קִשּׁוּרִים |
- המחבר תוכן של אחד עם אחר.
-
- תַּן לִי קִשּׁוּר לַאֲתָר שֶׁלְּךָ.
- הֵא לָךְ הַקִּשּׁוּר שֶׁבֵּין הַשְּׁנַיִם! זוֹהִי בְּדִיּוּק הַחֻלְיָה הַחֲסֵרָה.
- קישוט עשוי פתיל או חוט.
-
- מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה: / נַעֲלֵי מֶשִׁי עִם קִשּׁוּרִים (מִנְהָג חָדָשׁ, חיים נחמן ביאליק).
- בעברית קדומה, משמעות המילה "קישור" הייתה זהה למשמעות שם־הפעולה "קשירה". רש"י, בפירושו לישעיהו פרק נ"ח, 6, כותב: "חרצובות - לשון קישור ואיסור". זאת אנו מוצאים במרבית המקורות היהודיים שנכתבו בעברית. אפשר שעם התפתחות השפה, שם־הפעולה קיבל את המשקל קטילה, ברובו. למילה "קישור" אומצה המשמעות "שיש קשר ביניהם". כמו כן, האותיות ק וג' הן אותיות מתחלפות במלים מסוימות - ובעניינינו, הקישור הוא כמו גישור בין שניים.
1. link
2. string ornament
השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ק־ש־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָשַׁר |
קוֹשֵׁר |
יִקְשֹׁר |
קְשֹׁר |
לִקְשֹׁר |
| נִפְעַל |
נִקְשַׁר |
נִקְשָׁר |
יִקָּשֵׁר |
הִקָּשֵׁר |
לְהִקָּשֵׁר |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קִשֵּׁר |
מְקַשֵּׁר |
יְקַשֵּׁר |
קַשֵּׁר |
לְקַשֵּׁר |
| פֻּעַל |
קֻשַּׁר |
מְקֻשָּׁר |
יקֻשַּׁר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקַשֵּׁר |
מִתְקַשֵּׁר |
יִתְקַשֵּׁר |
הִתְקַשֵּׁר |
לְהִתְקַשֵּׁר |
[עריכה] קָשׁוּר א
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
בינוני פעוּל |
| מין |
זכר |
| שורש |
ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' קְשׁוּרִים; נ' קְשׁוּרָה |
- מחובר באמצעות חבל, שרשרת וכדומה; אסור.
- מחובר, צמוד - גם בהפשטה.
-
- וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשֹׁו קְשׁוּרָה בְנַפְשֹֽׁו. (בראשית מד ל).
- שיש לו משהו משותף.
- מקראי.
1. tied
2. bonded, tied
3. connected, related
השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ק־ש־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָשַׁר |
קוֹשֵׁר |
יִקְשֹׁר |
קְשֹׁר |
לִקְשֹׁר |
| נִפְעַל |
נִקְשַׁר |
נִקְשָׁר |
יִקָּשֵׁר |
הִקָּשֵׁר |
לְהִקָּשֵׁר |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קִשֵּׁר |
מְקַשֵּׁר |
יְקַשֵּׁר |
קַשֵּׁר |
לְקַשֵּׁר |
| פֻּעַל |
קֻשַּׁר |
מְקֻשָּׁר |
יקֻשַּׁר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקַשֵּׁר |
מִתְקַשֵּׁר |
יִתְקַשֵּׁר |
הִתְקַשֵּׁר |
לְהִתְקַשֵּׁר |
[עריכה] קָשׁוּר ב
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם תאר |
| מין |
זכר |
| שורש |
ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' קְשׁוּרִים; נ' קְשׁוּרָה |
- אך ורק במקרא בריא וחזק.
-
- וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹֽב. (בראשית ל מב).
- מקראי.
השורש ק־ש־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ק־ש־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָשַׁר |
קוֹשֵׁר |
יִקְשֹׁר |
קְשֹׁר |
לִקְשֹׁר |
| נִפְעַל |
נִקְשַׁר |
נִקְשָׁר |
יִקָּשֵׁר |
הִקָּשֵׁר |
לְהִקָּשֵׁר |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קִשֵּׁר |
מְקַשֵּׁר |
יְקַשֵּׁר |
קַשֵּׁר |
לְקַשֵּׁר |
| פֻּעַל |
קֻשַּׁר |
מְקֻשָּׁר |
יקֻשַּׁר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקַשֵּׁר |
מִתְקַשֵּׁר |
יִתְקַשֵּׁר |
הִתְקַשֵּׁר |
לְהִתְקַשֵּׁר |