קנאה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קִנְאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קנאה
הגייה* kin'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־נ־א, גזרת נל"א
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר' קְנָאוֹת; קִנְאַת־, ר' קִנְאוֹת־
אישה מקנאת לאהובהּ.
  1. מצוקה וכעס עצמי שאדם חש כאשר הוא מרגיש נחות לעומת זולתו והנו בעל רצון לשפר את מעמדו (להבדיל מקיפוח, כאשר הזולת הנו קבוצה גדולה והאדם הוא חלק מתוך מיעוט).
    • במשך עבודתו במוסך לעתים חש קנאה בבעליהן של המכוניות הנוצצות אשר הגיעו לתיקון.
    • "כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה" (איוב ה, ב)
    • "קנאת סופרים תרבה חכמה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כא, עמוד א)
  2. כעס שאדם חש כלפי זולתו בעקבות דבר הנמצא בבעלות הזולת (רכוש, מעלה או בן זוג). במקרה זה, המקנא מרגיש כשווה ביכולותיו למושא קנאתו, אך מצר על דבר מה אשר הזדמן דווקא לאחר.
    • אף על פי שהיה זה הוא אשר נפרד מחברתו, חש קנאה כאשר החלה לצאת עם אחרים.
    • "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם" (ישעיהו יא, יג)
  3. דבקות עזה בדבר שהנו אהוב או בעל חשיבות עליונה לאדם מסוים.
    • לחברי מתתיהו קנאה עזה לשערו, הוא מקפיד לטפחו ואינו מרשה לאיש לגעת בו.
    • "עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים ח, ו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
1. jealousy‏‏‏‏
2. envy‏‏‏‏
  • ערבית:
1. غيرة‏‏‏‏
2. حسد‏‏‏‏
  • צרפתית:
1. jalousie‏‏‏‏
2. envie‏‏‏‏
  • רוסית:
1. ревность‏‏‏‏
2. зависть‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קנאה


השורש קנא

השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־נ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הִקְנִיא מַקְנִיא יַקְנִיא הַקְנֵא לְהַקְנִיא
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל קִנֵּא מְקַנֵּא יְקַנֵּא קַנֵּא לְקַנֵּא
פֻּעַל קֻנָּא מְקֻנָּא יְקֻנָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַנֵּא מִתְקַנֵּא יִתְקַנֵּא הִתְקַנֵּא לְהִתְקַנֵּא