קטל

קָטַל[עריכה]

הרג, גרם למוות.
- ”אמר אילולי אלהא דקטלי, מאן הוה יכיל קטלי?“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב) (=אילולי אלוהיו [של בר כוכבא] הרגו, מי היה יכול להורגו)
- ”כיון שחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צג, עמוד ב) (=כיוון שראוהו [את בר כוכבא] שאינו מריח ושופט הרגוהו)
[סלנג] השפיל באמצעות דיבור.
- החבר שלי צעק עליו שעה בטלפון. ממש קטל אותו.

אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני (תהילים קלט, יט) הן יקטלני לו איחל (איוב יג, טו) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון (איוב כד, יד)

השורש ק־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

השורש המקביל בערבית הוא ق-ت-ل (ק-ת-ל). דהיינו, בערבית שורש זה נכתב עם האות ת"ו בעי״ן הפועל ולא עם ט'. משמעות השורש הערבי זהה.

הֶרֶג.
- "כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל / בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ / לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ." (לֵיל חֲנָיָה, מאת נתן אלתרמן)
- הקטל בדרכים גובה מדי שנה מאות קורבנות.