מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית |
תעופה ובריחה |
| גזרה |
גזרת שלמים |
| הופיע לראשונה בלשון |
המשנה |
[עריכה] נטיות הפעלים
| פ־ר־ח ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
פָּרַח |
פּוֹרֵחַ |
יִפְרַח |
פְּרַח |
לִפְרֹחַ |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הִפְרִיחַ |
מַפְרִיחַ |
יַפְרִיחַ |
הַפְרַח |
לְהַפְרִיחַ |
| הֻפְעַל |
הֻפְרַח |
מֻפְרָח |
יֻפְרַח |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)
דפים בקטגוריה "פרח ב (שורש)"
דף קטגוריה זה כולל את 5 הדפים הבאים, מתוך 5 בקטגוריה כולה.
*
א
ע
פ