קולן

קוֹלָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	kolan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ו־ל
דרך תצורה	משקל קוֹטְלָן קול + ־ָן
נטיות

קולן המסומן כבעל תדר של 659 הרץ שמקביל לתו מי.

1. לשון חז"ל מוט ממתכת שמשמיע צליל בעל תדר אחיד בעת הקשתו. משמש לכוונון כלי נגינה.

   • ”אֵלּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח, כֻּתָּח הַבַּבְלִי, וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְחֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, וְזִיתוֹם הַמִּצְרִי, וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים, וַעֲמִלָן שֶׁל טַבָּחִים, וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה א)

גיזרון

• המילה מופיעה במילון מונחי המוסיקה, תשט"ו (הקדמה), מילון מונחי הפיזיקה: אקוסטיקה, תשמ"ה (הקדמה) מילון מונחי האלקטרוניקה: קשר ואלקטרוניקה, תש"ל (הקדמה), ומילון מונחי האלקטרוניקה: טלפונאות, תשי"ז (הקדמה).

מילים נרדפות

• מצלל

תרגום

• אנגלית: tuning fork‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קולן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולנים