צפור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צִפּוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציפור
הגייה* tsipor
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה (לעתים נדירות גם זכר)
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' צִפֳּרִים או צִפּוֹרִים
ציפור
להקת ציפורים
  1. בעל חיים מממחלקת העופות, מעופף מכוסה נוצות ובעל כנפיים.
    • "קֵן לַצִּפּוֹר/ בֵּין הָעֵצִים,/ וּבַקֵּן לָהּ/ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים." ("קן לציפור", חיים נחמן ביאליק)
    • "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" (תהילים ק״בפסוק ח׳)
    • "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים ..." (דברים כ״בפסוק ו׳)
    • "צפור קטנה אי זו היא? צפור קטנה זה דרור" (תוספתא, מסכת שבת, פרק ח, הלכה יט)
  2. בהשאלה כינוי לאדם חופשי ומשוחרר.
    • "אז דומה לך כאילו כל העולם לא נברא אלא בשבילך, והנך ציפור דרור בכל חללו של עולם, הרי אתה עומד ברשות עצמך ואין לזר אתך, לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא." ("יוסל הגנן", שלום עליכם)
    • "מאס לעבוד את אדמתו כאביו וכאבי אביו ובחר בחיים שאין בהם עמל ועול ויהי חפשי כציפור ביערות, בדרכים הרחבות." ("הגזלן", יוסף לואידור)

גיזרון[עריכה]

  • למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית, פיניקית – ṣpr; ארמית־סורית – ṣeppǝrā; ארמית־מנדעית – ṣipra; ערבית – عُصْفُور (עֻצְפוּר) ועוד. גיוון הצורות מקשה מאוד על שחזור מדויק של הצורה הפרוטושמית המקורית. במקבילה הערבית לא המבנה התנועתי בלבד אלא גם שלד העיצורים עצמו שונה: עצפר ולא צפר, וכך גם בכמה מניבי הדרום ערבית החדשה. מתועדות גם מילים שמיות ל"ציפור" ששלדן העיצורי הוא עצר. אף על פי שיש הסבורים שגם מילים אלה קשורות אטימולוגית לצִפּוֹר, סביר יותר שבמקור היו שתי מילים שונות עבור המושג "ציפור", שעיצוריהן היו *עצר ו-*צפר (אין טעם לנסות לשחזר את מבנן התנועתי המדויק); צורות כמו עֻצְפוּר נוצרו כנראה כתוצאה ממיזוג של השתיים. תופעה זו של מיזוג או השפעה הדדית בין מילים שאינן קרובות במוצאן, בשל דמיון פונטי או סמנטי מקרי ביניהן, מוכרת בהתפתחות הלשונות (זהו מקרה של קונטמינציה).
תנועת החולם בצִפּוֹר משקפת מבחינה היסטורית תנועת o‏ (< u*) קצרה מקורית ולא o ארוכה, כפי שמעידה היחטפותה בצורת הריבוי המקראית צִפֳּרִים.[1] התנועה לא נחטפה כרגיל לשווא נע אלא לחטף קמץ שמשמר את איכותה. תופעה זו מוכרת במילים אחדות, ובפרט יש להזכיר בעניין זה את הזוג שִבֹּלֶת/שִׁבֳּלִים: הן בצִפֳּרִים והן בשִׁבֳּלִים העיצור המנוקד בחטף קמץ הוא שפתי (פ"א ובי"ת בהתאמה), ויש יסוד להניח שעובדה זו סייעה לשמירת איכות תנועת החולם, שאף היא מבוטאת בעיגול השפתיים.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • ספרדית: pájaro‏‏‏‏
  • ערבית: طَائِر‏‏‏‏ (הגייה: טָאאִר), طَيْر‏‏‏‏ (הגייה: טַיִר)
  • צרפתית: oiseau‏‏‏‏
  • רומנית: pasăre‏‏‏‏
  • רוסית: птица‏‏‏‏ (הגייה: ptítsa)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציפורים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ולכאורה, בהתאם לכללי הכתיב ה"דקדוקי" האחיד, ראוי היה לנקדה בחולם חסר: צִפֹּר; אך במקרא מופיעה המילה בדרך כלל בכתיב המלא צִפּוֹר.