”והיא עצמה מאיימת ומפחידה את בעלי־הבתים על כל חטא ועבירה, ומקלת שׂכר שתיקה מבעלי־הבתים... חטא או צל של חטא... שלם ישלם בעל־הבית!“ (ציורי מסע, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
”ה'תלמוד תורה' הזה, מלפני שישים או שבעים שנה, יכול בוודאי להעמיד בצל את 'תלמודי התורה' המוכרים לנו היום, אפילו בערים גדולות“ (מה שראיתי..., מאת יחזקאל קוטיק, תרגום: דוד אסף, בפרויקט בן יהודה)
”באותו רגע העיב צל קודר את פניו, אשׁר היו צוהלים ומאירים זה מעט, ועל מצחו ממעל לגבות עיניו נגלו קמטים דקים ועמוקים“ (נודע הדבר, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
”כל רעיון שנראה כמחַלל כבוֹד האבות ומטיל צל על דמות־דיוקנם המזהירה בלב הבנים – מעורר איפוא בהכרח התנגדות עצומה“ (נחלת אבות, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות – אכדית: 𒄑𒈪 (תעתיק: ṣillu); ערבית: ظِلّ (טִ׳לّ) ; ארמית סורית: ܛܸܠܲܠܵܐ (טֵללָא) [1]; ארמית יהודית: טְלַל, טוּל; אוגריתית: 𐎑𐎍𐎍 (תעתיק: ṱll); געז: ጽላሎት (תעתיק: ṣəlalot); ג'באלית: ẓelel.[1]. מעבר לזאת, ט'לם / ظلم בערבית, פירושו חוסר צדק, השחרה או הצללה ובשפת הגעז האתיופית, המילה המתארת "שחור" היא s'allim. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, באם כל השפות השמיות, פירוש המילה ט'לם היה "שחור"[2].