צום

תוכן עניינים

הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה (או מאחת מהן).
- "ימי אבל וצום ובכי ממשמשים ובאים ליהודים בזה אחר זה, מתחלת ספירת העומר עד ימות הגשמים" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר־ספרים)
- "וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה" (שמואל ב, יב, טז)
- "רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום" (משנה, מסכת מנחות, פרק י"א, משנה ט')

בשפות אחרות קיימות מילים דומות (צוּם הארמית, ẓm האוגריתית, صَوْم הערבית ועוד). חלק ממילים אלו הגיעו מן הארמית, אך לא ידוע מה מקור המילה העברית צוֹם.

"בָּאתִי בְיוֹם צוֹם בֵּית אֱנוֹש צַר עַיִן / וָאֶשְאֲלָה לִלְחוֹם וְלֶחֶם אָין" ("באתי ביום צום", רבי אברהם אבן־עזרא)
"קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם" ("אגרת קטנה", חיים נחמן ביאליק)
"לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת" ("ישן, אל תרדם", רבי יהודה הלוי)
"וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם" (מלכים א, כא, ט)
"הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'" (ישעיהו נח, ה)
"בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד ב')
"צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל" (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה')

ערך בוויקיפדיה: צום