צום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צום
הגייה* tsom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־ם
דרך תצורה
נטיות ר' צוֹמוֹת; צוֹם־, ר' צוֹמוֹת־
  1. הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה (או מאחת מהן).
    • "ימי אבל וצום ובכי ממשמשים ובאים ליהודים בזה אחר זה, מתחלת ספירת העומר עד ימות הגשמים" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר־ספרים)
    • "וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה" (שמואל ב, יב, טז)
    • "רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום" (משנה, מסכת מנחות, פרק י"א, משנה ט')

גיזרון[עריכה]

  1. בשפות אחרות קיימות מילים דומות (צוּם הארמית, ẓm האוגריתית, صَوْم הערבית ועוד). חלק ממילים אלו הגיעו מן הארמית, אך לא ידוע מה מקור המילה העברית צוֹם.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "בָּאתִי בְיוֹם צוֹם בֵּית אֱנוֹש צַר עַיִן / וָאֶשְאֲלָה לִלְחוֹם וְלֶחֶם אָין" ("באתי ביום צום", רבי אברהם אבן־עזרא)
  • "קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם" ("אגרת קטנה", חיים נחמן ביאליק)
  • "לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת" ("ישן, אל תרדם", רבי יהודה הלוי)
  • "וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם" (מלכים א, כא, ט)
  • "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'" (ישעיהו נח, ה)
  • "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד ב')
  • "צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל" (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה')

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]



ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צום
השורש צום

השורש צ־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָם צָם יָצוּם צוּם לָצוּם
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל