מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
פְּצִירָה א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
פצירה
הגייה *
ptsira
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
פ־צ־ר א
דרך תצורה
משקל קְטִילָה
נטיות
ר׳ פְּצִירוֹת; פְּצִירַת־, ר׳ פְּצִירוֹת־
פצירות מחט למתכת
כלי יד המורכב מרצועת מתכת מחורצת וידית עץ או פלסטיק, המשמש לליטוש ולשיוף חלקי מתכת ועץ בעיקר.
”חָתוּל אֶחָד נִכְנַס לְבֵית-מְלַאכְתּוֹ שֶׁל נַפָּח וְעָמַד לְלַקֵּק אֶת הַפְּצִירָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת שָׁם. שִׁפְשֵׁף אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ עַד שֶׁפָּצַע אוֹתָהּ וְהַרְבֵּה דָּם נָזַל מִמֶּנָּה. שָׂמַח הֶחָתוּל עַל הַדָּם בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַבַּרְזֶל וְהוֹסִיף לְשַׁפְשֵׁף עַד שֶׁאָבְדָה לוֹ כָּל לְשׁוֹנוֹ.“ (משלי איסופוס , מאת איסופוס , בפרויקט בן יהודה )
”אז הוציא שמעון מתחת בגדו פצירה קלה והתחיל מטפל במנעול. מדי פעם בפעם היה מפסיק בעבודתו, בוחן את הנעשה מסביבו, וכל חריקה היוצאת מתחת הפצירה מעבירה רעד בכל אבריו; הוא הוליך והביא את הפצירה בזהירות, לאט לאט, אבל היה מהדקה בכל כוחותיו העצומים.“ (שמעון גמל , מאת שלמה צמח , בפרויקט בן יהודה )
לשון המקרא שיוף, הסרת חומר באמצעות פצירה.
”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן.“ (שמואל א׳ יג , פסוק כא )
המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רש"י על שמואל א יג כא: והיתה הפצירה פים למחרשות – הפצירה, לימ"א (lime ) בלעז, שיש לה הפצר פיות, כלומר פיות וחידודים הרבה היתה להם, לחדד המחרשת והאתים.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
פְּצִירָה ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
פצירה
הגייה *
ptsira
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
פ־צ־ר ב
דרך תצורה
משקל קְטִילָה
נטיות
ר׳ פְּצִירוֹת; פְּצִירַת־
לשון ימי הביניים הפצרה, בקשה, תחנונים.
וכתב צוררי אליו בנחץ. כתב חזק ורם מאין פצירה . שמואל הנגיד, אלוה עוז ואל קנוא, שנת 1038
מן השרש המקראי פ-צ-ר, במשמעות ביקש, התחנן, הפציר.
מילים נרדפות [ עריכה ]