מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פיוט
|
הגייה* |
piyut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־י־ט
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ פִּיּוּטִים; ס"ר פִּיּוּטֵי־; כ׳ פִּיּוּטַי
|
- שיר קודש עברי.
- ”בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ (דניאל ח, פסוק א), רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.“ (בראשית רבה, פרשה פה, סימן ב)
- באשכנז של ימי הביניים נכתבו פיוטי תפילה רבים.
- לשון חז"ל מיוונית: poyetes) ποιητής) – משורר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: פיוט |
|
השורש פיט
|
השורש פ־י־ט הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
פ־י־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִּיֵּט
|
מְפַיֵּט
|
יְפַיֵּט
|
פַּיֵּט
|
לְפַיֵּט
|
פֻּעַל
|
פֻּיַּט
|
מְפֻיָּט
|
יְפֻיַּט
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּיֵּט
|
מִתְפַּיֵּט
|
יִתְפַּיֵּט
|
הִתְפַּיֵּט
|
לְהִתְפַּיֵּט
|
| |
|