פזז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

פָּזַז (גם: פַּז) א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פזז או פז
שורש וגזרה פ־ז־ז א, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [מליצה] נַעֲשָׂה גּוֹנוֹ כְּגוֹן הַפָּז, נִהְיָה זָהֹב.
    • ”...וַהֲמוֹן זְבוּבֵי רִקְמָה קַלִּילִים כְּנוֹצוֹת/ עַל-כַּנְפֵי אוֹר נוֹסְסִים, פּוֹרְחִים, מְנַפְנְפִים/ מְפַרְכְּסִים דּוּמָם בַּקָּמָה וּמְרַפְרְפִים/ יַלְבִּינוּ, יַאְדִּימוּ, יַצְהִיבוּ, יָפֹזּוּ/ נִבְלָעִים בַּנֹּגַהּ וְשָׁבִים מִתְגַּלִּים...“ (זֹהַר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "...משמרות נטועים מנחשת קלל המה בהדרם וזהרם אשר עלי מרומי שחק יָפֹזּוּ" "שבילי עולם א'", שמשון בלוך הלוי

גיזרון[עריכה]

  • הפועל משמש בהוראתו בעיקר בספרות העברית, ונגזר הוא מן השם "פָּז" שמקורו בתנ"ך.
  • יש שפירשו כך את הפסוק: וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו“ (בראשית מט, פסוק ד) - כיסו ידיו בתכשיטי זהב. אמנם יש שאמרו שהוא פָּזַז ב, ראו שם פירושים נוספים.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש פזז א

השורש פ־ז־ז א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ז־ז א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּזַז אוֹ פַּז פּוֹזֵז יָפֹז פֹּז לָפֹז
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵפֵז מֵפֵז יָפֵז הָפֵז לְהָפֵז
הֻפְעַל הוּפַז מוּפָז יוּפַז -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

פָּזַז (גם: פַּז) ב[עריכה]

[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פזז או פז
שורש וגזרה פ־ז־ז ב, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִתְקַדֵּם בְּחָפְזָה, מִהֵר.
  2. (קוֹל) הֵחֵל נִשְׁמָע וְנִהְיָה לִצְלִיל.

גיזרון[עריכה]

  • השורש מופיע במקרא בבנין פיעל (פיזז). לדעת חלק מהמפרשים הפועל מופיע במקרא גם בבנין קל: וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו“ (בראשית מט, פסוק ד) - זרועות ידיו נעו במהירות בדָרְכַם את הקשת. אמנם לדעת חלק מהמפרשים הוא פָּזַז א, ראו שם, ולהלן בסעיף 'פרשנים מפרשים'.
  • השורש קיים גם בארמית בהוראה דומה – פְּזִיזָא (נֶחְפָּז, נמהר).
  • קרוב לשורשים פ־ח־ז, ח־פ־ז.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רשב"ם: "ויפוזו- נכפפו, כמו ויהי דוד מפזז ומכרכר, פיזוז בידים, כירכור ברגלים. ויפוזו מן פזז כמו יסובו מן סבב". שד"ל: "ויפוזו- היו זרועיו קלים בדריכת הקשת, לשון מפזז ומכרכר".
  • רש"י (בשם בראשית רבה פז,ז): "ויפזו זרעי ידיו- כמו ויפוצו".
  • ראב"ע: "ויפוזו- ויתחזקו, וקרוב אליו: מפזז". ריב"ש: "ויפוזו- כמו 'דוד מפזז ומכרכר בכל עוז'. וכן יוסף, היה מפזז ומכרכר בזרועותיו ומושך חציו בחזקה, כלומר: מתגבר בידו".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פִּזֵּז[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פיזז
שורש וגזרה פ־ז־ז ב, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. פָּצַח בְּמָחוֹל, רָקַד.
    • ”וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק טז)
    • ”מִי דּוֹלְגָה חוֹפֶזֶת/ עַל סֶלַע מְפַזֶּזֶת/ בַּת כַּרְמֶל הִיא/ יָעֵל חֶמְדַּת הָרִים/ גִּיל צְחוֹקָהּ יַרְקִיעַ/ רֵעַ לָהּ הָרָקִיעַ...“ (בַּת הָרִים, מאת אמיתי נאמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "כִּי שָׁם בָּנוֹת בְּצֶבַע שׁוֹקוֹ / וְתִלְבָּשְׁתָּן – קְלִפּוֹת בָּנָנָה, / מְפַזְּזוֹת בִּמְחוֹל מַנְיָאנָה / בַּגּ'וּנְגֶּל, בֵּין עֲצֵי הַקּוֹקוֹס." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
  2. בהשאלה: נָע וְזָז לְפֹה וּלְפֹה בְּחָפְזָה.

גיזרון[עריכה]

 1. לשורש פ־ז־ז מופע יחיד במקרא בבניין פיעל. יש שקישרו לשורש פ־צ־צ, ששניהם מורים על תנועה מהירה ממקום למקום.[1]. ” דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר “ (שמואל ב׳ ו, פסוק טז) - יש לציין כי השם האכדי השאול משומרית שהגייתו: בִּיזַזוּ (bizazû) שימש להגדרת: צפרדע.
 2. ייתכן שהמשמעות השנייה מושאלת מהראשונה, על שום תנועות הריקוד המהירות. יש הסוברים כי היא נשאלה מאחת המשמעויות של שורש זה בבניין קל שהיא ניעה במהירות (ראה לעיל).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל ב ו, יד.