עפרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עַפְרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עפרה
הגייה* afra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ עֲפָרוֹת; עַפְרַת־, ר׳ עַפְרוֹת־
עפרת ברזל
  1. עברית חדשה מחצב המכיל מינרלים מתכתיים מהם מפיקים מתכות.

גיזרון[עריכה]

  • מן עָפָר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו). ובספר בן סירא כבצורה התנ"כית - 'עפרת', כמתכת כבדה: "...מה כבד מעפרת ומה שמו סכל..." (בן סירא,כב,יד) במקרא מופיעה ”כִּכַּר עֹפֶרֶת“ (זכריה ה, פסוק ז) אותה יצקו בימי המקרא למשקולת.
  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; מילון למונחי הכימיה: הנדסה כימית (תשמ"ט), 1989.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד על איוב כח ו: "מקום" - הנה המקום אשר אבניה הגדלים בה המה ספירים ושם העפרות אשר יוקח מהם הזהב. [עפרות = לשון רבים של עפר.]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: ore‏‏‏‏
  • גרמנית: Erz‏‏‏‏
  • צרפתית: mineral‏‏‏‏
  • רוסית: руда́‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עפרה (מחצב)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפרות

עָפְרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עופרה
הגייה* ofra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטְלָה
נטיות
  1. שם מקום בתנ"ך.
    • ”וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל-דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל-אֶרֶץ שׁוּעָל.“ (שמואל א׳ יג, פסוק יז)
  2. שם פרטי לנקבה.
    • ”וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת-עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יד)
    • "עופרה, תמיד קינאו בך נערות / עופרה, יפה מכל האחרות / זמיר סלסל בליל את שמך בשיר נפלא / לך הטווס הביא נוצה כחולה." (עופרה, מאת אורי אסף)
    • "נשארנו גם לאפטר אחרי המסיבה; חיכינו עד הבוקר, ועופרה לא עלתה." (קצפת עם תות, מאת דולב רם ופן חזות)

גיזרון[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]