”ונהרי נחלי איתן יסובבו במרוצתם את הגבעות האלה, וישקו את פני כל הככר הזה, גם אבני הפחם עד למכביר, עפרות ברזל ועוד מיני מתכיות יתנוצצו שמה בטבור הארץ.“ ("הצפירה", 21 במאי 1878, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”החומר המתקבל ע"י תהליך זה הוא יותר זול מאשר לוחות נחושת המתקבלים מן ההיתוך הרגיל של עפרות נחושת.“ ("המשקיף", 10 באוגוסט 1943, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”בעבר הוקמו מפעלי פלדה בעיקר במקומות בהם מצויות עפרות ברזל או במקומות עשירים בפחם.“ ("מעריב", 23 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מן עָפָר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו). ובספר בן סירא כבצורה התנ"כית - 'עפרת', כמתכת כבדה: "...מה כבד מעפרת ומה שמו סכל..." (בן סירא,כב,יד) במקרא מופיעה ”כִּכַּר עֹפֶרֶת“ (זכריה ה, פסוק ז) אותה יצקו בימי המקרא למשקולת.
ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; מילון למונחי הכימיה: הנדסה כימית (תשמ"ט), 1989.
ערך בוויקיפדיה: עפרה (מחצב)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפרות