עף

עָף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עף
שורש וגזרה	ע־ו־ף, גזרת נע"ו\י
בניין	פעל

1. נע באוויר.

   • "זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי/ וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי" ("לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר", חיים נחמן ביאליק)
   • "כַּצִּפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף - כֵּן קִלְלַת חִנָּם לא (ק' לוֹ) תָבֹא" (משלי כ״ו – פסוק ב׳)

2. [סלנג] הסתלק.

   • נמאס כבר לשמוע אותך! עוף מפה!
   • ראיתי שהמצב מסתבך, אז מיד לקחתי את הרגליים ועפתי משם.

3. [סלנג] סולק, הודח.

   • אם לא תתחיל להתאמן ברצינות, תעוף מהקבוצה.

צירופים

• עוף לעזאזל
• עוף מכאן

מילים נרדפות

• טס (1,2)
• עופף (1)
• התחפף (2)
• הועף (3)
• דָּאָה

תרגום

• אנגלית: fly‏‏‏‏
• ערבית: طار‏‏‏‏ (הגייה: טָארַ)

ראו גם

• אוף
• המריא
• נסוק
• עוף
• ריחף

השורש עוף

השורש ע־ו־ף הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

ע־ו־ף	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	עָף	עָף	יָעוּף	עוּף	לָעוּף
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הֵעִיף	מֵעִיף	יָעִיף	הָעֵף	לְהָעִיף
הֻפְעַל	הוּעַף	מוּעָף	יוּעַף	-אין-	-אין-
פִּעֵל	עוֹפֵף	מְעוֹפֵף	יְעוֹפֵף	עוֹפֵף	לְעוֹפֵף
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְעוֹפֵף	מִתְעוֹפֵף	יִתְעוֹפֵף	הִתְעוֹפֵף	לְהִתְעוֹפֵף

הערות

• בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]