השורש ע־ו־ף הוא שורש מגזרת נעו"י.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ע־ו־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָף |
עָף |
יָעוּף |
עוּף |
לָעוּף |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵעִיף |
מֵעִיף |
יָעִיף |
הָעֵף |
לְהָעִיף |
| הֻפְעַל |
הוּעַף |
מוּעָף |
יוּעַף |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
עוֹפֵף |
מְעוֹפֵף |
יְעוֹפֵף |
עוֹפֵף |
לְעוֹפֵף |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְעוֹפֵף |
מִתְעוֹפֵף |
יִתְעוֹפֵף |
הִתְעוֹפֵף |
לְהִתְעוֹפֵף |
- בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)