עזאזל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֲזָאזֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עזאזל
הגייה* azazel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא שם מקום במדבר.
    • ”וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת; גּוֹרָל אֶחָד לַה', וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.“ (ויקרא טז, פסוק ח)
    • ”וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יׇעֳמַד חַי לִפְנֵי ה', לְכַפֵּר עָלָיו, לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה.“ (ויקרא טז, פסוק י)
    • ”וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה.“ (ויקרא טז, פסוק כו)
  2. לשון חז"ל שם של ישות דמונית - מלאך או שֵׁד.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה רק בפרשת שעירי יום הכיפורים בספר ויקרא.
  • בחלק מהמקורות הקדומים[1] מופיע הכתיב "עזזאל".
  • חז"ל פירשו: ”עזאזל – שיהא עז וקשה… תניא אידך: עזאזל – קשה שבהרים.“ (בבלי, מסכת יומאדף סז, עמוד ב) בדרך זו הלכו חלק מהפרשנים, ופירשו שהוא כינוי למקום קשה, צוק. לפי זה המילה מורכבת מ"עזז" ו"אל", שניהם בהוראת: חוזק. לדעת רס"ג הוא שם של הר הנקרא "עזז" עם סיומת "אל" כמו שמות הרים נוספים. כיום מקובל לזהות את ההר ממנו היו משליכים את השעיר עם הר מונטר הנמצא במדבר יהודה מזרחית לירושלים.
  • לדעת פרשנים רבים "עזאזל" הוא שמו של אל המדבר או שד, ודייקו זאת מן התקבולת בין "ה'" ו"עזאזל". בספרות הקדומה יש אזכורים למלאך רע שנקרא "עזזאל" או "עזאל" - כגון בספר חנוך א'[2], בספר חזון אחרית הימים של אברהם[3]. לפי זה השם נגזר מהצירוף "עזז" עם הסיומת "אל".
  • יש שפירשו ש"עזאזל" הכוונה לעז המשתלח עצמו. כך תרגמו בתרגום השבעים: apopompaiō) ἀποπομπαίῳ) - למשתלח. וכן פירש רד"ק (ספר השרשים, עז): "עֲזָאזֵל מלה מורכבת מן עֵז ואָזַל", אמנם הוא פירש בעקבות חז"ל שהוא שמו של ההר.
  • יש שהקבילו לערבית عَزَلَ (עַזַלַ) - להסיר, לכרות, להפריד. לפי זה יתכן שהכוונה למקום מרוחק ומבודד מן היישוב.[4]
  • נ"ה טור-סיני הקביל לאכדית: aslu - עז בר, ועל פי זה ביאר שמשלחים את השעיר לחיות עם עיזי הבר.[5]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. לדוגמא במגילת המקדש (עמודה 26), בספר חנוך א' (פרק ח), בתרגום הפשיטא ("עזזאיל"), בכ"י ותיקן של הספרא (ב,ב).
  2. ראו לדוגמא בפרק ח'. נמצא גם בקטע במגילות קומראן - 4Q201.
  3. The Apocalypse of Abraham, Edited with a translation from the Slavonic text and notes by G.H. Box, New York 1919, pp. 33..
  4. מילון BDB.
  5. נ"ה טור-סיני, "עזאזל", בתוך: ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, תשי"א, עמ' 80.