מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] עוֹרֵךְ דִּין
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
עורך דין |
| הגייה* |
orekh din |
| חלק דיבר |
צרף |
| מין |
זכר |
| שורש |
ע־ר־ך, ד־ו־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' עוֹרְכֵי דִּין; נ' עוֹרֶכֶת דִּין, ר' עוֹרְכוֹת דִּין |
דיוקן של עורך דין מן המאה השש־עשרה.
- פרקליט, מי שהוסמך למשפטים ועוסק בייצוג לקוחות בבית המשפט, במתן חוות דעת משפטיות ועוד.
-
- בבית המשפט אין אדם חייב להיעזר בשירותיו של עורך דין, שכן באפשרותו לייצג את עצמו.
- "מבחר שעשועיו היה לראוֹת את בנוֹ בדמיוֹנוֹ בתור רוֹפא אוֹ עורך־דין" ("תוחלת נכזבה", ישעיהו ברשדסקי)
- "וינהרו אליו לראות במחזות כל עורכי־דין שבעיר, רוקחיה ורופאיה ואלה המתיימרים ברוח העת החדשה" ("בית תבנה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- "ועורכי־הדין ידמו כי הם מלח האדמה, כי לולי הם כבר ירדו כל בני־האדם לבור האסורים" ("מחלון המרכבה", אלחנן ליב לוינסקי)
- "אין כל תוחלת לזכות, ומלבד זאת דרוש לזה עורך־דין, ועוד פעם להניח כסף על קרן־הצבי!" ("בנשף", יוסף חיים ברנר)
- במבט ראשון נדמה אולי כי מוצא הביטוי נהיר: עורך־דין הוא מי שמסדר את הטיעונים (עורך) ומכינם לקראת המשפט (דין). אולם למעשה מקורו בפרקי אבות: "יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדינים" (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'). ניקוד הביטוי המשנאי, "כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים", מבהיר כי במרוצת השנים המילה "דַּיָּנִים" שונתה ל"דִּינִים", כנראה בהשפעת הפסוק "הִנֵּה נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֶצְדָּק" (איוב יג, יח). עם זאת מסתבר שהמילה "כעורכי" אינה זו שנכתבה במשנה במקור. בכמה גרסאות נכתב "כערכי", ללא וי"ו, ואילו בכתבי היד הטובים של המשנה, כ"י קאופמן וכ"י פרמה, נכתב "כארכי" (למעשה בכ"י קאופמן נכתב "כערכי", אך נראים בבירור סימני מחיקת האל"ף שהייתה שם לפני כן). זוהי התחילית היוונית archi) αρχι) ולא אחרת, שפירושה "ראש".
הוכחה לכך ניתן למצוא במדרש בראשית רבה, בחלק העוסק בלוט המקראי. אמנם במהדורה הנפוצה של המדרש נכתב "אותו היום מינוהו ארכי דיינים" (פרשה נ', סימן ג'), אך במהדורה המדעית (המבוססת על השוואת כתבי יד שונים) נכתב "אותו היום מינוהו ארכי יודיקי" (שם). הצירוף "ארכי יודיקי" הוא הכלאה של יוונית ולטינית: archi (ראש) + iudex (שופט). ממצא זה מעיד יותר מכול כי הכוונה ב"כארכי הדיינים" היא ל"כראשי הדיינים".
אבל לא כאן מסתיים הדיון במוצא הביטוי "עורך דין". בראש השנה אומרים פיוט המתחיל כך: "לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין, לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין." זוהי אינה המשמעות השגורה בפינו.
העדות הכתובה המוקדמת ביותר למשמעות המודרנית היא משנת תרכ"א: "וזה לנו האות כי יקר לו כבוד תורתו מכספו, כי שכר לו עורך דין (אדוואקאט) איש נוצרי להצדיקו בריבו." (עתון המליץ מיום כ"ג באלול תרכ"א (29.8.1861). המונח שב ומופיע בדברי ההספד לד"ר גבריאל ריעססער שפורסמו בהמליץ מיום כ"ט בתמוז תרכ"ג (16.7.1863)הן ביחיד והן בריבוי "עורך דינים" לצד המילים הקרובות "מליצים", "סנגורים" ו"קטגורים".
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] נטיות הפעלים
| ע־ר־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָרַךְ |
עוֹרֵךְ |
יַעֲרֹךְ |
עֲרֹךְ |
לַעֲרֹךְ |
| נִפְעַל |
נֶעֱרַךְ |
נֶעֱרָךְ |
יֵעָרֵךְ |
הֵעָרֵךְ |
לְהֵעָרֵךְ |
| הִפְעִיל |
הֶעֱרִיךְ |
מַעֲרִיךְ |
יַעֲרִיךְ |
הַעֲרֵךְ |
לְהַעֲרִיךְ |
| הֻפְעַל |
הָעֳרַךְ |
מָעֳרָךְ |
יָעֳרַךְ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| פֻּעַל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
השורש ד-ו-ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו, ולעתים נוטה בגזרת נחי ע"י.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ד-ו-ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
דָּן |
דָּן |
יָדוּן או יָדִין |
דּוּן |
לָדוּן או לָדִין |
| נִפְעַל |
נָדוֹן או נִדּוֹן |
נָדוֹן או נִדּוֹן |
יִדּוֹן |
הִדּוֹן |
לְהִדּוֹן |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
דִּיֵּן |
מְדַיֵּן |
יְדַיֵּן |
דַיֵּן |
לְדַיֵּן |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן |
מִתְדַּיֵּן או מִדַּיֵּן |
יִתְדַּיֵּן או יִדַּיֵּן |
הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן |
לְהִתְדַּיֵּן או לְהִדַּיֵּן |