סתם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סָתַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סתם
שורש וגזרה ס־ת־ם, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. כיסה וסגר חור או פתח בחומר או בדבר כלשהו.
    • ”וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים.“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
    • ”חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים, הִצִּילוּהָ; פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִים.“ (משנה, מסכת כליםפרק י, משנה ו)
    • ”ואולם עז-נפש התגנב אל שדה-הקברות ויסתתר מאחרי אחת המצבות וירא בהשכיבם את אדונו אל האדמה ואת הקבר סתמו בעפר.“ (הכלב העשיר והכלב העני, מאת מקס נורדוי, בפרויקט בן יהודה)
    • רופא השיניים סתם את החור בשן.
    • הצבע סתם את החורים שבקיר בשפכטל לפני שצבע אותו.
  2. אמר משהו בלתי ברור מבלי להסבירו.
    • סתם ולא פירש, וכנראה גם לו חסרה הידיעה האמיתית, מה היה גורל הכסף הכסף המאוסף ולאיזו תכלית הוציאו ה' ערלאנגר. הן בחשבונות הועד לשלש השנים לא נזכר שום סכום, שנתקבל ע"י מר ערלאנגר“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה ליב אפל, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

1

מידע נוסף[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

ראו גם[עריכה]

סִתֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ס־ת־ם
בניין פִּעֵל
  1. סגר וחסם מילא את החלל בחומר
    • ”וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר.“ (בראשית כו, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

  • המילה בבניין פיעל מופיעה פעמיים במקרא באותו הקשר.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סְתָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סתם
הגייה* stam
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ס־ת־ם
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. דבר בלתי ברור, פעולה שאינה מוגדרת ושנעשתה כבדרך אגב.
  2. לא חשוב, חסר יחוד.
  3. לשוא, ללא צורך.
    • סתם הלכתי למשרד הדואר הבוקר, הוא היה סגור.
  4. [סלנג] לא באמת, לא ברצינות, נאמר בדרך כלל כדי להתבדח.
    • "השעה כעת כבר שמונה בערב. סתם! אפילו לא שבע וחצי."

גיזרון[עריכה]

  • מתוך דף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית: "המילה סְתָם מוכרת לנו כבר מן המשנה, למשל: "אם של עבודה זרה נָדַר – מותר, ואם סְתָם – אסור" (ב, ד). היא מקבילה למילה הארמית סְתָמָא, וקשורה אל הפועל סָתַם שפירושו 'אָטַם', 'כיסה', ובהשאלה 'אמר או כתב דבר שלא בפירוש', 'טשטש ולא הבהיר', 'העלים'."

אמירות במשנה ובתלמוד.

  • סתם משנה - רבי מאיר היא...
כלומר: משנה, שלא נאמר מיהו מקור הציטוט שבה - מקורה כנראה בדברי רבי מאיר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

3

4