סר

סָר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סר
שורש וגזרה	ס־ו־ר א, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

1. פָּנָה, הָלַךְ לְכִוּוּן-; הִתְקַדֵּם, עָבַר.

   • "וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (שמות ג׳ – פסוק ד׳)
   • "וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת" (במדבר י״ב – פסוק י׳)

2. לשון המקרא הִפְסִיק, חָדַל מִן-; לֹא הִתְקַיֵּם עוֹד.

   • "אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה; וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ, כֹּל יְמֵי חַיָּיו רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי" (מלכים א׳ ט״ו – פסוק ה׳)
   • "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ: לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה" (מלכים א׳ כ״ב – פסוק מ״ג)
   • "וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר; אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ" (נחמיה ט׳ – פסוק י״ט)
   • "כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה/ וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה/ וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי/ וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה" ("כּאֵבִי רַב"/ רבי שלמה אבן גבירול)
   • "אֶזְכְּרָה יָמִּים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי/ אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי" ("אֶל הַצִפּוֹר"/ חיים נחמן ביאליק)

3. לשון המקרא שָׁמַר מֶרְחָק.

   • "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ; וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א׳ – פסוק א׳)
   • "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל, מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ" (משלי י״ד – פסוק ט״ז)
   • "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול" (יהושוע כ״ג – פסוק ו׳)
   • "הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ; וּמַה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ" (איוב כ״ב – פסוק י״ז)

4. לשון המקרא נִכְנַס, בָּא אֶל-.

   • "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה" (מלכים א׳ כ׳ – פסוק ל״ט)
   • "וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ" (בראשית י״ט – פסוק ג׳)

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• נטה
• סטה
• פנה
• נסב
• סג
• לז

למשמעות (2):

• גוע
• חדל
• פסק
• הפסיק

למשמעות (3):

• התרחק

למשמעות (4):

• בא
• אתא
• אתה
• הגיע
• כנס
• נכנס

תרגום

למשמעות (1):

• יידיש: אָפּנייגן‏‏‏‏
• ערבית: زَاغَ‏, صَدَفَ عَنْ‏‏‏‏
• אנגלית: to turn aside‏, to move away ‏‏‏‏

למשמעות (2):

• יידיש: האַלטן‏‏‏‏
• ערבית: بَادَ‏‏‏‏
• אנגלית: to discontinue‏, to stop‏‏‏‏

למשמעות (3):

• יידיש: ווייַכן‏‏‏‏
• ערבית: اِنْحَازَ‏‏‏‏
• אנגלית: withdraw to‏‏‏‏

למשמעות (4):

• יידיש: קומען‏, ינקאַמינג‏‏‏‏
• ערבית: أَمَّ‏, تَتَابَعَ, ‏‏دَخَلَ‏‏
• אנגלית: to enter‏‏‏‏

השורש סור א

השורש ס־ו־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

ס־ו־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	סָר	סָר	יָסוּר	סוּר	לָסוּר
נִפְעַל
הִפְעִיל	הֵסִיר	מֵסִיר	יָסִיר	הָסֵר	לְהָסִיר
הֻפְעַל	הוּסַר	מוּסָר	יוּסַר	-אין-	-אין-
פִּעֵל	סוֹרֵר	מְסוֹרֵר	יְסוֹרֵר	סוֹרֵר	לְסוֹרֵר
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

סַר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סר
הגייה*	Sar
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ס־ר־ר
דרך תצורה	משקל קַל
נטיות	ר"ז; סָרִים, ר"נ; סָרוֹת, נ'; סָרָה

1. לשון המקרא (רק בצירוף: סַר וְזָעֵף) כָּעוּס וּמְדֻכָּא.

   • "וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה" (מלכים א׳ כ' – פסוק מ"ג)
   • "וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי" (מלכים א׳ כ"א – פסוק ד')

צרופים

• רוחו סרה

מילים נרדפות

• נרגז
• מדֻכדך
• מתֻסכל

תרגום

• אנגלית: angry‏‏‏‏

השורש סרר

השורש ס־ר־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ס־ר־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	סָרַר	סוֹרֵר	יִסְרֹר	סְרֹר	לִסְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל