סלק
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
סלק |
| שורש וגזרה |
ס־ל־ק, שלמים. |
| בניין |
פָּעַל |
- לשון המקרא, לא בשימוש עָלַה.
-
- וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא. (דניאל ז ג) (וארבע חיות גדולות עולות מן הים).
- יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם. (עזרא ד יב) (ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך אלינו באו לירושלים).
- כי סְלֵיק רבי אבא אמר: יהא רעוה דאימא מלה דתתקבל. כי סליק אשכחיא לרבי יוחנן ולרבי חנינא בר פפי ורבי זירא. (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף לח, עמוד א) (כאשר עלה (לארץ ישראל) רבי אבא אמר: יהי רצון שאומר מלה שתתקבל. כי עלה, מצא לרבי יוחנן ולרבי חנינא בר פפי ורבי זירא)
- במקורות, ספרי הכתובים שלאחר גלות בבל הכתובים ארמית ובתלמוד, רק בארמית בבנין המקביל לבנין פָּעַל.
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
סלק |
| שורש וגזרה |
ס־ל־ק, שלמים. |
| בניין |
פִּעֵל |
- לשון חז"ל לא בשימוש העלה, הרים.
-
- (הבגדים) מרושלין שסלקן על ידי אבנט, כשרים. (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף יח, עמוד ב)
- לשון חז"ל הזיז הצדה, העביר ממקומו, בִּטל, הרחיק, עשה שלא יהיה.
-
- אם הייתה במחבה והגיעה שעת וסתה ולא בדקה, הרי זו טהורה, שחרדה מסלקת דמים. (משנה, מסכת נידה, פרק ד, משנה ז)
- לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סלקת אותו. (שמות רבה, שמות, פרשה ג, סימן ז)
- אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה. (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נב, עמוד ב)
- שילם מה שהתחיב לשלם.
-
- במה מסלקים חובות העיזבון .... ציווה המוריש נכס מסוים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי עיזבון אחרים. (מתוך חוק הירושה)
- מארמית. המשמעות (3) התפתחה מתוך (2) כאשר זה מתכוון להוצאת המשכון מידי בעל החוב לאחר שהחוב נפרע:
-
-
- הא משכנתא במקום שמסלקי, אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף סז, עמוד א)
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
סולק |
| שורש וגזרה |
ס־ל־ק, שלמים. |
| בניין |
פֻּעַל |
- לשון חז"ל לא בשימוש הועלה, הורים.
-
- היו (הבגדים) מרושלין, מסולקין, משוחקין, עבודתו כשרה. (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף יח, עמוד א)
- לשון חז"ל הוזז הצדה, הועבר ממקומו, הורחק, בֻּטַּל.
-
- האומר ידיי מסולקות מן השדה הזו ורגליי מסולקות מן השדה הזו לא אמר ולא כלום. (תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ט, משנה א, גמרא)
- שולם, נפרע (חוב).
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
סלק |
| הגייה* |
selek |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' סְלָקִים |
- צמח עשבוני שיש לו כמה זנים, צמח בר וכמה צמחי תרבות בעלי שורש מעובה.
- לשון חז"ל ירק גינה נאכל מבושל. סתם סלק החלק הנאכל שורש מעובה בצבע ארגמני; בסלק עלים נאכלים העלים.
-
- ... וזרענא תחותיה סילקא וירקא. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף קא, עמוד א)
- מערבין בתרדין חיים וכי כך? והרי אמר רב חסדא: סילקא חיה קטל לגבר. (תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף כח, עמוד ב)
- שלקו – "בורא פרי האדמה", משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לח, עמוד ב)
- ארמית סלקא; בלשון חז"ל, כנראה סלק עלים.
[עריכה] קישורים חיצוניים