סליחה

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סליחה
הגייה^*	slikha
חלק דיבר	שם־עצם (1), מילת־קיראה (2, 3, 4)
מין	נקבה
שורש	ס־ל־ח
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר' סְלִיחוֹת; סְלִיחַת־, ר' סְלִיחוֹת־

ויתור על עונש או על תחושת כעס כלפי מי שחטא.
- דברי פגעו בו מבלי שהתכוונתי לכך, ולכן התנצלתי וביקשתי את סליחתו.
- "בשעות של צער הייתי מקלל [...] ובשעות של התקררות רוח הייתי חוזר עליהם, מתרצה ליאהא ומתפייס לקושציי ומבקש מהם ומכל מי שכמותם סליחה ומחילה" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)
- "וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב־וחסד (ק' חֶסֶד) וְלֹא עֲזַבְתָּם" (נחמיה ט, יז)
מילה המבטאת התנצלות ובקשת מחילה.
- סליחה, לא התכוונתי לפגוע בך.
מילה המשמשת לצורך הסבת תשומת לב או לקראת בקשה.
- סליחה, מה השעה?
- "אֶה... סליחה, מְסיוּ אפרת. יש לאדוני גפרוּר?" ("בטרם", אורי ניסן גנסין
מילה המביעה תרעומת והתנגדות.
- סליחה, מה אתה חושב שאתה עושה?!
- סליחה, הגזמת, עד כאן!