ספון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
סיפון |
| הגייה* |
sipun |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ס־פ־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' סִפּוּנִים; סִפּוּן־, ר' סִפּוּנֵי־ |
סיפונה של אניית המפרשים "פולס אוף קלייד"
- לשון המקרא תקרה.
-
- "וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן." (מלכים א ו טו)
- [ימאות] משטח או רצפה באנייה, המשתרעים מצדה האחד אל צדה השני; בדרך כלל הכוונה היא לסיפון העליון.
-
- "בבקר השכם, עמדתי על סִפּוּן האניה להתענג על חמדת הטבע אשר אצל מהודו על שתי הגבעות הקרובות, איירופא לימין ואזיא לשמאל." (אפרים דיינארד, מלחמת תוגרמה בארץ ישראל, תרפ"ו.).
- "שלושה תרנים לאנייה ומפרשי זהב, ועל סיפון האנייה טווס יפה זנב." (לאה גולדברג, שיר ההפלגה)
- מן סָפַן במשמעות "כיסה".
- האקדמיה ללשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש (1940).
[עריכה] דעת פרשנים
- פירוש רש"י על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
- מצודת דוד על מלכים א', ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי גבים גבים."
- מצודת ציון על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - תקרה המכסה."
- ־סִיפּוּנִי, ־סִיפּוּנִית (חד־סיפוני, דו־סיפונית וכו')
- סיפונאי
[עריכה] מילים נרדפות
- תקרה (1)
- מכסה האנייה (ארכאי) (2)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ספון |
| הגייה* |
safun |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ס־פ־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מכוסה בתקרה, מקוֹרֶה.
-
- "הבית ספון גבים וקירותיו מבחוץ מהוקצעים למשעי ומשוּחים בצבע שחור אדמדם...". (י"ל גורדון, אחרית שמחה תוגה)
- מסוגר, מתבודד.
-
- "ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים...". (ר' משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים)
- מוחבא, מוסתר, מוצפן.
[עריכה] מילים נרדפות