סינר

סִינָר (גם: סִנָּר, סִנּוֹר)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סינר או סינור
הגייה*	sinar, sinor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' סִינָרִים; סִינָר־, ר' סִינְרֵי־

סינר.

סינר עופרת המכסה את חור ההצתה של תותח על סיפון אנייה.

1. כיסוי בד, עור או חומר פלסטי שלובשים על מנת להגן על החלק הקדמי של הבגדים מפני לכלוך.

   • ישנם סינרים הנחגרים סביב המותניים, סינרים המכסים את כל קדמת הגוף וסינרים התלויים על החזה; האחרונים מיועדים לתינוקות בעת האכלתם.

2. לשון חז"ל בגד תחתון של נשים.

   • "שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב... אמר רב יצחק בר יוסף סינר מפסיק בינו לבינה." (שבת יג ב)

3. [כלי נשק] יריעת עופרת דקה, שכסתה את חור ההצתה של תותח נטען־לוע, ונקשרה אליו בשני מיתרים.

   • הסינר הגן על אבק השריפה שבחור ההצתה מפני רטיבות והתלקחות מקרית.

גיזרון

• לשון חז"ל. המקור אינו ברור, אולי מיוָנית: zonarion) ζωναριον) - חגורה של נשים מתחת לבגד.

דעת פרשנים

• רש"י על שבת יג ב: פורציינ"ט (חגורה) שהיא חוגרת בו ומגיע ממתנים ולמטה.

תרגום

• אנגלית: apron‏‏‏‏‏
• ערבית: مريول‏, شلحة‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סינר