סחרחרת

סְחַרְחֶרֶת[עריכה]

(יש לשכתב פירוש זה):מתקן משחקים ובו מספר כיסאות ואפשר להסתובב איתה סביב צירה.
- סחרחרות עשויות לכלול תאוצה בכיוונים נוספים: המושבים עשויים לעלול ולרדת, כמו בסחרחרת הסוסים.

ערך בוויקיפדיה: סחרחרה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרוסלות

תחושה של תנועה עצמית או סביבתית (לרוב: תנועת סיבוב), ללא שינוי ממשי בסביבה או במיקום האדם.
- ”מה זה היה לי? – לא חדל מהתפלא. מרגיש הוא סחרחורת-ראש וחיל-עצמות. האמנם הוחליתי? – הוגה הוא באימה.“ (לֵיל זְוָעָה, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”ואם יום כעת, בודאי שיבוא הלילה. וזה הבא יהיה מעט צונן יותר, כי סחרחורת קלה בראש והעינים מתערפלות משהו.“ (הַיְאוֹר הַיָּרוֹק, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוספתי להסתכל בצורה המשונה אשר לפני וחשתי סחרחורת בראשי ועייפות וחלשות בגופי.“ (דְּבָרִים קְטַנִּים, מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)
- ”אני פטפטן כה להוט ונלהב עד שעצם המחשבה על כך שאוכל לפטפט עם מישהו גורמת לי סחרחורת ובלבול-חושים.“ (מכתבים שונים, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)

במקרא מופיע הביטוי ”לִבִּי סְחַרְחַר“ (תהלים לח, פסוק יא). אמנם שם הכוונה להסרת המחשבה (לב במקרא הוא אבר המחשבה), כלומר העדר העצה.^[1]

ערך בוויקיפדיה: סחרחורת

↑ כך לפי ריב"ג (השרשים, סחר). אמנם רש"י ביאר שלבו מוקף יגון. רד"ק ביאר שמחשבתו משוטטת אנה ואנה בלי מנוחה.