השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ס־פ־ר א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
סָפַר |
סוֹפֵר |
יִסְפֹּר |
סְפֹר |
לִסְפֹּר |
| נִפְעַל |
נִסְפַּר |
נִסְפָּר |
יִסָּפֵר |
הִסָּפֵר |
לְהִסָּפֵר |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
סִפֵּר |
מְסַפֵּר |
יְסַפֵּר |
סַפֵּר |
לְסַפֵּר |
| פֻּעַל |
סֻפַּר |
מְסֻפָּר |
-יְסֻפַּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
[עריכה] אטימולוגיה
- נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
