סבא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] סַבָּא
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סבא |
| הגייה* | saba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
"חֶקֶר ראשו של אדם זקן" (1615): ישיש כפי שציירוֹ פטר פאול רובנס
- עממי כינוי לאב ההורה, סב.
-
- לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
- "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
- "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
-
- עממי זקן, ישיש.
-
- ראיתי סבא אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
- "וברוב הימים נטפל לי סבא אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
- "א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד ב')
- "בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא, סבא אובדת לבך" (בראשית רבה, פרשה נ"ו, סימן ד')
-
[עריכה] גיזרון
[עריכה] מובאות נוספות
[עריכה] 2
- "זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו סבא בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן" ("יוצר הנוסח", חיים נחמן ביאליק)
- "א"ל בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין א"ל בר מאה שנין" (ויקרא רבה, פרשה כ"ה, סימן ה')
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] ניגודים
[עריכה] תרגום
- אנגלית: grandfather
- אספרנטו avo
- בולגרית дядо
- יידיש: זײדע
- ספרדית: abuelo
[עריכה] הידעת?
- בעבר היו אומרים סָבָא (בבי"ת רפה).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] סָבָא
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סבא |
| שורש וגזרה | ס־ב־א, נחי ל"א |
| בניין | פָעַל (קל) |
- שתה הרבה מאוד, השתכר.
-
- "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
- "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא" (דברים כ"א, פס' כ')
-
[עריכה] גיזרון
- מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).
[עריכה] מובאות נוספות
- "אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד" (ישעיהו נ"ו, פס' י"ב)
- "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ" (משלי כ"ג, פס' כ')
- "כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה" (משלי כ"ג, פס' כ')
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
- אנגלית: get drunk
[עריכה] ראו גם
[עריכה] סֹבֶא
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סובא |
| הגייה* | sove |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ב־א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' סְבָאִים; סֹבֶא־, ר' סָבְאֵי־ |
- ארכאי משקה חריף, משקה משכּר.
-
- "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (ישעיהו א', פס' כ"ב)
- "סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ" (הושע ד', פס' י"ח)
-
[עריכה] גיזרון
- מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
- רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
- רש"י: "משקים."
[עריכה] תרגום
- אנגלית: hard liquor, alcoholic beverage
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ס־ב־א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | סָבָא | סוֹבֵא | יִסְבָא | סְבָא | לִסְבֹא |
| נִפְעַל | נִסְבָא | נִסְבָא | יִסָּבֵא | הִסָּבֵא | לְהִסָּבֵא |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |