סבא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] סַבָּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבא
הגייה* saba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
"חֶקֶר ראשו של אדם זקן" (1615): ישיש כפי שציירוֹ פטר פאול רובנס
  1. עממי כינוי לאב ההורה, סב.
    • לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
    • "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
    • "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
  2. עממי זקן, ישיש.
    • ראיתי סבא אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
    • "וברוב הימים נטפל לי סבא אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
    • "א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד ב')
    • "בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא, סבא אובדת לבך" (בראשית רבה, פרשה נ"ו, סימן ד')

[עריכה] גיזרון

[עריכה] מובאות נוספות

[עריכה] 2

  • "זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו סבא בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן" ("יוצר הנוסח", חיים נחמן ביאליק)
  • "א"ל בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין א"ל בר מאה שנין" (ויקרא רבה, פרשה כ"ה, סימן ה')

[עריכה] צירופים

[עריכה] מילים נרדפות

[עריכה] ניגודים

[עריכה] תרגום

[עריכה] הידעת?

  • בעבר היו אומרים סָבָא (בבי"ת רפה).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] סָבָא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סבא
שורש וגזרה ס־ב־א, נחי ל"א
בניין פָעַל (קל)
  1. שתה הרבה מאוד, השתכר.
    • "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
    • "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא" (דברים כ"א, פס' כ')

[עריכה] גיזרון

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).

[עריכה] מובאות נוספות

  • "אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד" (ישעיהו נ"ו, פס' י"ב)
  • "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ" (משלי כ"ג, פס' כ')
  • "כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה" (משלי כ"ג, פס' כ')

[עריכה] צירופים

[עריכה] מילים נרדפות

[עריכה] תרגום

[עריכה] ראו גם

[עריכה] סֹבֶא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובא
הגייה* sove
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־א
דרך תצורה
נטיות ר' סְבָאִים; סֹבֶא־, ר' סָבְאֵי־
יין
  1. ארכאי משקה חריף, משקה משכּר.
    • "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (ישעיהו א', פס' כ"ב)
    • "סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ" (הושע ד', פס' י"ח)

[עריכה] גיזרון

  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.

[עריכה] פרשנים מפרשים

  • מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
  • רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
  • רש"י: "משקים."

[עריכה] תרגום

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


שפות אחרות