נפילה

נְפִילָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נפילה
הגייה*	nefila
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־פ־ל
דרך תצורה
נטיות

1. איבוד יציבות, שמלווה בתנועה לעבר הקרקע.

   • ריתמות הבטיחות של מנקה החלונות מנעו נפילה קטלנית מהקומה ה-30.

2. [פיזיקה] (הכללה של 1) התנועה היחסית של שני גופים, שפועל ביניהם כוח משיכה מרכזי.
3. [לשון חז"ל] אבדן של חפץ.

   • "לנפילה דחד לא חיישינן לנפילה דרבים חיישינן" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קעב, עמוד ב)

4. [בהשאלה] שינוי לרעה של מדד כלשהו.

   • הנפילה בערכי מניות החברה גרמה לפיטורים רבים.

צירופים

• נפילה חופשית

מילים נרדפות

• מעידה (1)
• ירידה, צניחה (4)

תרגום

• אנגלית: fall‏‏‏‏

ראו גם

• התרסקות