נפט

תוכן עניינים

בלשון חז"ל נוזל, מינרל, בצבע חום עד שחור, תערובת של פחמימנים, דליק, מופק ממאגרים באדמה; חומר גלם להפקת דלקים נוזלים, גזים ומוצקים.
- וחכמים מתירים בכל השמנים: בשמן שומשומין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות,ובעטרן ובנפט. (משנה, מסכת שבת, פרק ב, משנה ב )
- הא ב(נר) דמשחא, והא ב(נר) דנפטא. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף יב, עמוד ב). רש"י: בדנפטא – שהוא מסריח.
- את הנפט מזקקים ומפרידים לכמה מיני דלקים נוזלים, גז בישול וחלק מוצק לתעשית הנרות.
אחד מתזקיקי הנפט (1). נוזל שקוף בעל ריח אופיני; משמש כדלק לבישול, לחימום, למנועים, למאור וגם כממס.

ליוָנית naphtha) ναφθα) הגיעה מהפרסית naft. לא ברור אם חז"ל קיבלו ישירת מפרסית או דרך היוָנית.

1

2

1

2

בלשון חז"ל הפריד סיבי הכותנה מן הגרעינים.
- הדש והמנפץ והמנפט, כולן מלאכה אחת הן. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף עג, עמוד ב). רש"י: המנפט - צמר גפן בקשת כדרך האומנין.