נמר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
נמר |
| הגייה* |
namer |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
נ־מ־ר |
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל |
| נטיות |
נ' נְמֵרָה; ר' נְמֵרִים, נ"ר נְמֵרוֹת; נְמֵר־, ר' נִמְרֵי־ |
- מין של בעל־חיים בסוג פנתר (שם מדעי: Panthera pardus). פרוותו זהובה לרוב ומכוסה חברבורות שחורות. הנמר הוא החתול הפראי ביותר והוא ניזון בעיקר מיונקים בינוניים, עופות וזחלים.
-
- גור נמרים פוקח את עיניו רק בחלוף עשרה ימים מלידתו.
- "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם" (ישעיהו יא, ו)
- [סלנג] כינוי חיבה לאדם המתאפיין בתכונות כגון פראות, תעוזה או עצמה.
- המילה משותפת לשפות נוספות: נִמְרָא (ארמית התרגומים), namr (ארמית מנדעית), nimru (אכדית), ܢܡܪܐ (nimrā, ארמית סורית), نَمِر (נַמִר, ערבית), nmr (ערבית דרומית), namr (געז, אמהרית), nabri (טיגרית).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
נמר |
| שורש וגזרה |
מ־ו־ר, נחי ע"ו |
| בניין |
נפעל |
- ספרותי פג, עבר, חלף [1].
-
- "אך בכחה ועל ידה עומד טעמה וריחה לא נמר ולא ימיר לעולם" ("בימים ההם", מנדלי מוכר ספרים)
- "כלה שארי כי חסיד גמר / כחש כחי וריחי נמר" ("אויל עמי ביי למעול" (סליחות לתשעה באב), רה"ג)
- הפועל מופיע במקרא פעם אחת בלבד: "עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" (ירמיהו מח, יא). צורתו אינה אופיינית לשורשו, ובאופן תאורטי אמורה הייתה להיות נָמוֹר [2].
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] הערות שוליים
- ↑ כיום הפועל אינו משמש לבדו אלא רק בצירוף ריחו לא נמר.
- ↑ Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Kautzsch, Emil Friedrich; Cowley, A. E. "Gesenius' Hebrew Grammar" (Second English Edition), §72.dd, Oxford University Press, 1993
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
נימר |
| שורש וגזרה |
נ־מ־ר, חסרי פ"נ |
| בניין |
פיעל |
- ארכאי גיוון דבר־מה בכתמים.
-
- "המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים" (משנה, מסכת פאה, פרק ג, משנה ב)
- ככל הנראה מן המילה נָמֵר, בשל החברבורות המופיעות על פרוותו. השורש הערבי نمر (נ־מ־ר) בעל משמעות זהה.