נלחם

נִלְחַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נלחם
שורש וגזרה	ל־ח־ם א
בניין	נפעל

1. נאבק תוך שימוש בכוח.

   • בר־כוכבא נתפס בידי הרומאים והושלך לזירה בקיסריה, הוא נלחם באריה, ורכב על גבו עד העיר ביתר.
   • "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־נִלְחֲמוּ בְנֵי־עַמּוֹן עִם־יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת־יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן" שופטים, יא, ה־ו
   • "בעת שעורכין המערכות והם קרובים להילחם, מְשׁוּחַ מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, ז, ג)

2. השתתף בקרב כחייל או כחלק מכוח צבאי.

   • קרבות עזים מתחוללים בחזית, החיילים נלחמים ימים רבים, אך אין הכרעה לצד זה או לצד אחר.
   • סבי נלחם במלחמת העולם הראשונה ואף קיבל עיטור גבורה.

3. בהשאלה נקט בפעולות לרעת מישהו או משהו.
4. בהשאלה פעל לחיסול תופעה לא־רצויה, ניסה להשמיד גורם מזיק.

   • שרת החינוך הודיעה כי תילחם באלימות בקרב בני נוער. (4)
   • תאי הדם הלבנים נלחמים בחיידקים המחוללים את המחלה. (4)
   • החקלאי הפסיד את היבול מאחר שלא עמדו לרשותו אמצעים להילחם במזיקים. (4)

5. בהשאלה ניסה להשיג את מטרתו במאמץ רב.

   • בסוף המאה ה־19 החלו נשים בארצות הברית ובאירופה להילחם על זכותן להשתתף בבחירות.
   • קבוצת הכדורגל נלחמה על מקומה בליגת־העל, אך נכשלה וירדה לליגה נמוכה יותר.

גיזרון

1. השורש מוכר במשמעויות 1, 2 גם מההשפה השמית העתיקה מואבית, וגם מערבית. ראו גם: אטימולוגיה למילה לֶחֶם.

צירופים

• נלחם בטחנות רוח
• נלחם בכל החזיתות

מילים נרדפות

• נאבק

הערת שימוש

• במשמעויות 1-3, בזמן עבר ובמקור נטוי, משתמשים לעתים קרובות בפועל לָחַם (בניין קל) במקום בפועל זה (כלומר: לָחַם, לָחֲמָה, לִלְחׁם, במקום: נִלְחַם, נִלְחֲמָה, לְהִלַּחֵם). בשאר הזמנים משתמשים תמיד בפועל זה, וגם בזמן עבר ובמקור נטוי הצורות מפועל זה נפוצות יותר.

ראו גם

• לוחם
• מלחמה
• משא ומתן
• שדה קרב

תרגום

• אנגלית: combat‏, fight‏‏‏‏
• ערבית: قاتل‏‏‏‏ (הגייה: קָאתַלַ), ناضل‏‏‏‏ (הגייה: נָאצַ'לַ), حارب‏‏‏‏ (הגייה: חָארַבַּ)

השורש לחם א

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ל־ח־ם א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָחַם	לוֹחֵם	יִלְחַם או יִלְחֹם	לְחַם או לְחֹם	לִלְחֹם
נִפְעַל	נִלְחַם	נִלְחָם	יִלָּחֵם	הִלָּחֵם	לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְלַחֵם	מִתְלַחֵם	יִתְלַחֵם	הִתְלַחֵם	לְהִתְלַחֵם

הערות

• אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]