מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נאמן
|
| הגייה* |
ne'eman
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־מ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ נֶאֱמָנָה או נֶאֱמֶנֶת; ר׳ נֶאֱמָנִים, נֶאֶמְנֵי־; נ"ר נֶאֱמָנוֹת
|
- שניתן לסמוך עליו.
- ”לֹא-כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה; בְּכָל-בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.“ (במדבר יב, פסוק ז)
- ”וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם; לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם.“ (שמואל ב׳ ז, פסוק טז)
- ”אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ – וְעַתָּה, מְרַצְּחִים.“ (ישעיהו א, פסוק כא)
- ”וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו.“ (ישעיהו כב, פסוק כג)
- ”תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי.“ (תהלים יט, פסוק ח)
- ”אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה ה)
- ”מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה ח)
- ”אָמַר לוֹ נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא, נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ, נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יָכֹל לַחֲזֹר בּוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ג, משנה ב)
מילים נרדפות[עריכה]
