נאדר

נֶאְדָּר[עריכה]

לשון המקרא רָם וְנִשָּׂא, נִשְׂגָּב.
- ”מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא“ (שמות טו, פסוק יא)
- "עַד-פְּרֹץ רוּחַ טוֹבָה, חֲזָקָה, נֶאְדָּרָה/ שֶׁתּוּכַל לִתְקֹעַ הָעָב הַמִּדְבָּרָה" ("מִשּׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים"/ חיים נחמן ביאליק)

מילה זו היא ממספר מועט של מילים בתנ"ך הכוללות את האות א' והיא מנוקדות בשווא.